דוח ה- OECD לשנת 2018 אף נדרש לנושא וקבע כי הכבישים במדינת ישראל הם הצפופים ביותר בקרב חברות האיגוד הבינלאומי וכי תחבורה ציבורית מודרנית היא הכרח להמשך התפתחותה הלאומית והכלכלית של ישראל. בשנים האחרונות מתעלת ממשלת ישראל סכומי עתק לענף במטרה לשפר משמעותית את המצב הקיים. תכניות עבודה מקיפות, שאת תוצאותיהן כבר רואים בשטח, מתייחסות לנושאי הליבה של ענף התחבורה ומקיימות פרויקטים בתקציבי עתק.
על איך שהתחיל כאן כל הסיפור, איפה אנחנו כרגע ועל מה שיהיה פה בעתיד, בסקירה שלפניכם.
קצת רקע
ההיסטוריה של התחבורה הציבורית בישוב העברי בישראל מתחילה עם כניסתו של המנדט הבריטי בישראל, לפני כמאה שנים לערך. התנאים המורכבים שחלו בשטח כללו אתגרים גאוגרפיים וחברתיים לא פשוטים בכלל: דרכים לא דרכים, ביצות ענק והתנכלות בלתי פוסקת של פורעים מן הישוב הערבי בארץ.
במשך למעלה מעשור, עד לתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת, התניידו אנשי הישוב במשאיות ישנות, שבחלקן האחורי הותקנו ספסלים לשימוש הנוסעים. הסיטואציה המורכבת בשטח הובילה את היזמים החלוצים בתחום להבנה כי רק בכוחות משותפים יוכלו ליצור מארג תחבורתי יציב ומאורגן שיעניק שירות איכותי לאוכלוסייה ההולכת וגדלה ולצרכיה המתהווים.
בין השנים 1931 ל 1933 התרחשו המיזוגים הראשונים בתחום, עת בדרומה של הארץ התאחדו להם החברות "דרום" ו"יהודה", ושנתיים מאוחר יותר הוקמה לה "אגד" תוך מיזוג של ארבע חברות נוספות, הגה, קדימה, התאחדות הנהגים והמהיר.
קו ירושלים דמשק
עיקר פעילותו של הקואופרטיב החדש התרחשה במשולש שבין תל אביב חיפה וירושלים ובמקביל נפתחו קווים קבועים למדינות השכנות, ירדן, מצרים, סוריה ועירק. שיתופי פעולה דומים נרשמו גם בצפונה ודרומה של הארץ, בדמותם של חברת "שחר" במרחב חיפה וקואופרטיב "דרום יהודה" בדרום הקרוב. חברת "דן" התבססה גם היא באזור המרכז כתוצאה מאיחודן של "המעביר" עם "איחוד רגב".
שנים לא קלות עברו על נהגי התחבורה הציבורית בארץ, שהפכו לגיבורים חסרי חת ששמם נקשר לפעולות גבורה של ממש עת פעלו בשטח עוין תוך הפגנה יוצאת דופן של דבקות במשימה. אוטובוסים משוריינים נרתמו לשירותם של כוחות הביטחון של היישוב וסייעו רבות בשמירה על שגרה כמו גם בעת מבצעים צבאיים נועזים דוגמת השתתפות בשיירות האספקה לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות. וזוהי רק ההתחלה.
המדינה נוסעת באגד
שלוש שנים לאחר הקמת המדינה, דחף שר התחבורה דאז דוד רמז, לייצר קואופרטיב ארצי אחד שיאחד כוחות ומשאבים ויסייע למאמצים הכבירים הכרוכים בהכנת התשתית הכלכלית והחברתית של ארץ ישראל הצעירה. חודשים ארוכים של ישיבות סוערות הביאו ליצירתו של אש"ד, ראשי התיבות של אגד, שחר ודרום יהודה, ששינה שמו תקופה קצרה לאחר מכן לאגד, ע"פ המלצתו המקורית של אחד, חיים נחמן ביאליק שמו.
הטעימה מן האש טרם הקמת המדינה היה רק קדימון לחלקו של אגד במאמץ להקמתה וביסוסה של מדינה עוצמתית. במבצע קדש, במלחמת ששת הימים וביום הכיפורים מילאו חברי אגד תפקיד מרכזי במערך הלוגיסטי של צה"ל ותרמו תרומה מכרעת בחזיתות הלוחמה השונות.
בתחילת שנות ה-80 שינתה אגד פניה הודות החלפת צי האוטובוסים שלה בדגמים חדשים ומפוארים של חברת מרצדס הגרמנית. השדרוג היה לא פחות ממדהים וזכורות עדויות של הנהגים והנוסעים הראשונים שחנכו אותם ונדהמו מהיכולות והנראות של הכלים החדשים. אל אלו הצטרפו אוטובוסים המותאמים לתחבורה עירונית מתוצרת וולבו ומאן, שהשלימו את הפיכתה של אגד לחברה מודרנית העורכת שימוש יומיומי במיטב הטכנולוגיה המוטורית שבנמצא.
הרפורמה יוצאת לדרך
בשנות התשעים של המאה הקודמת החלה מתגבשת רפורמה שעיקרה פתיחת התחבורה הציבורית לתחרות לטובת ייעול ושיפור השירותים המוצעים. כתוצאה מן הרפורמה התווספו לענף משנת 2001 כ 10 מפעילים חדשים האחראים לעשרות קווי נסיעות נוספים. ירידה של 20%-50% נרשמה בתעריפי הנסיעות כמו גם חיסכון סביב תפעול לוגיסטי, שתועל חזרה לטובת השקעה ופיתוח של שירותי התחבורה הציבורית בישראל.
מערך בקרה חדיש לניטור התחבורה הציבורית נכנס לשימוש מתמיד ומסד הנתונים שנבנה כתוצאה ממנו משמש לשיפור מתמיד של המערך כולו ומסייע למשרד התחבורה בתכנון אסטרטגי בהיבט רחב. מהפכה התרחשה ברמת זמינותו של המידע באמצעות איחוד מסדי הנתונים ועדכון שוטף אודות הקווים והשירותים באמצעות אפליקציות ייעודיות ומערך חדיש של שילוט המתעדכן בזמן אמת.
ממשלת ישראל מחשבת מסלול מחדש
נכון להים מהווה הרחבת השימוש בתחבורה הציבורית יעד מרכזי בתכניות הממשלה. שנים ארוכות של מחסור בפיתוח בתשתיות ראויות בתחום תרמו להעדפה ציבורית ברורה את השימוש ברכב פרטי ותרמו רבות לצפיפות אותה אנו חווים בכבישי ישראל בימים אלו.
בשנים האחרונות מבצע משרד התחבורה חישוב מסלול מחדש ומפתח תכניות חומש שאת שלביהן הראשונים ניתן לראות כבר היום, עת עבודות תשתית נרחבות מתבצעות בקצב מרשים בדמות סלילת מחלפים, שדרוג כבישים קיימים וסלילתם של נתיבי תנועה חדשים. מהלכים משלימים דוגמת המעבר המיועד לשימוש ברכבות קלות יסייע משמעותית בהפחתת הגודש בכבישים, המהווה משקולת של ממש על המשק הישראלי בדמות שעות רבות המתבזבזות להם כיום בעמידה בפקקים והכבדת הנטל הכלכלי על משקי הבית בישראל, בנוסף לנזקים סביבתיים משמעותיים.
במקביל לכל אלה השלים המשרד מהלך כולל שהביא להוזלת תעריפי הנסיעה בשיעור של 20-50 אחוזים, שיפר את מנגנון התמחור החד פעמי, היומי והחודשי, הכניס לשימוש אמצעי סליקה מתקדמים וריכז את התשלום למרבית המפעילים תחת כרטיס הרב קו.
בשנת 2018 התקבלה החלטת ממשלה שמספרה 3426 העוסקת בהקמת רשויות מטרופולינית לתחבורה בירושלים ובבאר שבע, שמטרותיהן יהיו לקבוע את המדיניות בתחום התחבורה הציבורית, להכין ולעדכן תכניות תחבורתיות ארוכות טווח. גורמים בתחום התחבורה מעריכים כי החלטה זו היא הסנונית הראשונה, בדרך להקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה ציבורית, במתכונת הנהוגה בעולם.
בימים אלה משרד התחבורה ממשיך לקדם מתווה פעילות במספר מישורים במקביל, על מנת לשפר ולייעל את התחבורה הציבורית בישראל. על הפרק:
- המשך השקעה מאסיבי בפיתוח תשתיות, הן בדמות הקמת רשת רכבות כבדות וקלות והן בשיפור כבישים ומחלפים.
- פיתוח תשתית לרוכבים על כלי תחבורה קלים דוגמת אופניים חשמליים, ופיתוח קישוריות בניהן ובין תחבורה ציבורית.
- פיתוח ושכלול התחרותיות בתחום התחבורה הציבורית, במטרה לשפר את האמינות והשירות לנוסע.
- יוזמות טכנולוגיות להגברת היעילות וקיצור זמני הנסיעה.
- נסיעה ירוקה – המעבר לשימוש בכלי תחבורה ציבוריים בעלי קיבולת נוסעים משופרת המונעים בחשמל צוברת תאוצה ותייצר בשנים הקרובות סביבה בריאה הרבה יותר עבור תושבי ישראל.
- הקפדה על שימור מחירי נסיעה נוחים לכולם.
- עידוד מעסיקים להנחלת תרבות נסיעה בתחבורה ציבורית לעובדים.
- בחינת שימוש באגרות גודש בכניסה למרכזי הערים.
- שיפור הסדרי התנועה והעדפת כלי תחבורה ציבורית במוקדי הלחץ.
- מדיניות מיסוי המביאה בחשבון את היקף השימוש ברכב.
- טיפול בסוגיית מחסור בנהגים בדמות תמיכה רחבה בשיפור התנאים המוצעים להם.
- מודלים מתקדמים לתחבורה שיתופית – מודלים קיימים בעולם נבחנים במשרד התחבורה לטובת הענקת אלטרנטיבות נוספות למערך התחבורה הציבורית המתפתח.
- מודלים נוספים של שותפות ציבורית / פרטית – בהיבט העלויות ומהירות הביצוע, שותפויות מסוג זה הוכיחו עצמן בפרויקטים דוגמת כביש 6 ומנהרות הכרמל.
הישראלים רוצים תחבורה ציבורית
במקביל לתכניות הממשלה, דעתם של הישראלים משתנה בכל הנוגע לשימוש בתחבורה הציבורית. מחירי הדלק המאמירים, עלויות החזקת הרכבים הפרטיים והפקקים המתעצמים, יחד עם ההיכרות עם מערכות תחבורה ציבורית בחו"ל, גורמים לרבים מאיתנו להבין כי תחבורה ציבורית איכותית ונגישה תורמת לאיכות החיים שלנו. העדויות להעדפה של תחבורה ציבורית כבר ניכרות בשטח: בירושלים למשל, 15% מבעלי הרכב הפרטי, המתגוררים בסמוך לתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה בעיר, מעדיפים אותה על הרכב הפרטי מידי יום.
גם באגד מציגים נתונים המחזקים את השינוי המתהווה: בין השנים 2012-2017 חל גידול של כ- 20% במספר הנסיעות בתחבורה הציבורית, מול גידול של כ- 2% באוכלוסייה. דבר המעיד כי ישראלים רבים יותר בוחרים כיום באוטובוס במקום ברכב הפרטי.
צועדים לתחבורה ציבורית לכולם
בבואנו לבחון את הפרויקטים הנמצאים במסגרת תכניות העבודה של ממשלת ישראל ומשרד התחבורה, ניכר כי המציאות עמה אנו מתמודדים כרגע תשתפר משמעותית בעשור הקרוב.
- הרכבת הקלה בגוש דן – עיקרו של העומס בכבישים מתרכז באזור גוש דן והפתרון המסתמן נמצא במרחק שנים בודדות בדמות הקמת מערך רכבות קלות. תוך עשור אנו אמורים לראות שלושה קווי רכבת קלה ושלושה קווי מטרו פעילים לאורכו ולרוחבו את המטרופולין כולו ואמורים לשנות משמעותית את הרגלי הנסיעה של האזור המאוכלס בישראל. את מערך הרכבות במטרופולין תל אביב מפתחת נת"ע, שבחרה בתבל – חברת הבת של אגד, להפעיל ולתחזק את הקו האדום בתל אביב.
- הרכבת הקלה בירושלים – לקו האדום בירושלים אמורים להתווסף בשנים הקרובות שני קווים נוספים של רכבות קלות שיחצו את העיר המאוכלסת בישראל. פרויקט שער העיר אמור לחבר בין המערך התחבורתי הארצי לזה הירושלמי ולייצר מערך תחבורה הוליסטי שישנה מציאות בעיר הבירה.
- פרויקט הרכבת הקלה בחיפה – כמו בירושלים, אמורה העיר ליהנות ממערך רכבות קלות במטרופולין חיפה. קווי רכבת ותחנות נוספות ייחנכו בעתיד הקרוב, דוגמת הקו לנצרת עילית ולטירת הכרמל.
- פרויקט המסילה המזרחית – חיבור מסילת הרכבת בין לוד, השפלה והשרון עתיד להוות את החוליה המרכזית במערך המסילתי של מדינת ישראל. הפרויקט כולל הקמת מסילת ברזל כפולה מחדרה ועד תחנת הרכבת ראש העין צפון והוספת מסילה שנייה לאורך התוואי הקיים של מסילת הברזל, בקטע שבין תחנת ראש העין צפון ועד תחנת הרכבת לוד.
- הארכת כביש חוצה ישראל – מוקדם יותר השנה נפתחו מקטעים צפוניים חדשים בכביש 6, המאפשרים כיום נסיעה רציפה מקרית אתא לבאר שבע, לאורך 190 ק"מ, ללא רמזורים בכלל. במבט דרומה, הונחו התכניות להארכתו של כביש 6 ב 12 ק"מ נוספים ועד למחלף נבטים.
- השלמת כביש 531 - הכביש החדש יהיה אחד מכבישי הרוחב המרכזיים באזור השרון שיחליף את מסלולי הנסיעה בתוך הערים ויחבר את התנועה מכביש החוף לכביש חוצה ישראל, דרך נתיבי איילון. על הפרק קו רכבת חדש עם 3 תחנות רכבת לצד מערך מחלפים גשרים ומנהרות שרובן נמצאות בשימוש כבר היום ומשנו מציאות עבור תושבי אזור השרון.
- הנתיבים המהירים – מערך משולב להסעת המונים הכולל הקמת נתיבים מהירים בכניסה לערים, חניוני חנה וסע, מערך שאטלים ופלטפורמה להחלת מודלים של נסיעה שיתופית.
עובדות ומספרים על התחבורה הציבורית בישראל 2018
תקציב:
- 8 מיליארד שקלים הושקעו בתחבורה ציבורית ב- 2018
- בעשר השנים האחרונות חל גידול של כ- 300 אחוזים בהשקעה בתחבורה הציבורית
תחבורה ציבורית באוטובוסים:
- 741 מיליון נוסעים בשנה
- כלל האוטובוסים בישראל גומעים כ- 47 מיליון קילומטרים מידי חודש
9700 אוטובוסים של תחבורה ציבורית נעים בישראל מידי חודש:
- 16 חברות היסעים בתחום האוטובוסים
תחבורה ציבורית ברכבות:
- אורך המסילות הכולל בישראל עומד על כ- 1350 קילומטרים
- כ- 65 מיליון ישראלים נוסעים ברכבת ישראל מידי שנה
- בירושלים פועלת רכבת קלה בקו האדום, שאורכו כ- 14 קילומטרים
- בשנת 2021 ייחנך הקו האדום בתל אביב, שיופעל על ידי תבל – חברת בת של אגד
אגד – בחוד החנית של התחבורה הציבורית בישראל
אגד היא החברה הוותיקה והגדולה ביותר בתחום התחבורה הציבורית בישראל. פעילותה של החברה שזורה בקורותיה של מדינת ישראל ומנהליה לקחו חלק פעיל בפיתוח התחבורה הציבורית בישראל במהלך כל השנים לעצמאותה.
נכון להיום מחזור ההכנסות של אגד מסתכם בכ- 4 מיליארד שקלים והיא מחזיקה בנתח שוק של כ- 35% מכלל התחום בישראל. אגד מעסיקה כ- 9000 עובדים בישראל ובחו"ל, צי האוטובוסים שלה כולל 4000 אוטובוסים והיא מפעילה שירותי תחבורה ציבורית בהולנד ובפולין באמצעות חברת הבת – אגד אירופה.
לצד כל אלה, אגד מנהלת מערך לוגיסטי ייחודי מסוגו בישראל, הכולל 16 מוסכים, מפעל ייצור ומרכז הפצה לחלפי אוטובוסים בישראל.
הקבוצה נערכת למפה העתידית של התחבורה הציבורית באמצעות אסטרטגיה עסקית שמטרתה הרחבת הפעילות לתחומי פעילות עסקית חדשים, הנושקים לפעילות המסורתית שלה כדי להרחיב את בסיס הרווח ומנועי הצמיחה של החברה. אסטרטגיה זו כוללת בין השאר:
- שיפור מתמיד בביצועים, בעמידה בייעדי משרד התחבורה ובשירות לנוסע בתחום האוטובוסים.
- מעבר הדרגתי לאוטובוסים חשמליים והיערכות לשילוב אוטובוסים אוטונומיים בצי אגד.
- הגדלת הפעילות בתחום השירותים לתחום האוטובוסים בישראל והפיכה לספק מועדף בתחום.
- שילוב מערכי תחבורה חכמה, דוגמת תחבורה שיתופית, תחבורה על פי דרישה ועוד.
- השתלבות משמעותית בתחום הרכבות הקלות בישראל, באמצעות תפעול הקו האדום בתל אביב ובחינת השתלבות במכרזי הרכבות הקלות בירושלים וחיפה.
בכך אגד מבקשת להמשיך ולהוביל את תחום התחבורה הציבורית בישראל ולקחת חלק פעיל בגיבושה בעתיד.