היו זמנים

יוסי כהן, כיום מנהל החטיבה להנדסת רכב וציוד מוסכים באגד, התחנך וגדל במוסך עיר גנים המיתולוגי שסוגר את שעריו בימים אלה. הוא אינו מסתיר את הרגשתו שסגירת שערי המוסך הזה גורמת לו לצביטה בלב. "מגיל 14 אני קשור למוסך הזה. אבי, דוד כהן ז"ל, עבד במוסך אגד באחוזה אצל "היקים שעל הכרמל" ומגיל צעיר מאוד הסתובבתי במוסך. היה ברור שאלך בדרכו של אבי ואעבוד במוסך של אגד. ואכן כשהוחלט, בשנת 1967, לפתוח בית ספר תעשייתי במוסך עיר גנים ובמוסך אזור- הצטרפתי לבית הספר במגמת מכונאות. למדתי שם שלוש שנים תוך שילוב של לימודים ועבודה והייתי בוגר המחזור הראשון של בית הספר הזה. בשנת 1969 סיימתי את לימודי והמשכתי לעבוד במוסך עד לגיוסי לצבא בשנת 1970. לאחר השחרור מהצבא שבתי למוסך ושובצתי לעבוד כמכונאי", מספר יוסי כהן על הקשר שלו למוסך עיר גנים.

"לאחר 3 חודשי עבודה פרצה מלחמת יום הכיפורים ושלמה עמר, שהיה אז מנהל משק צפון ביקש ממני לעלות לקריית שמונה לעבור קורס מזורז של גרריסטים ולהעניק שרותי גרירה לאוטובוסים שעלו אז לרמת הגולן ולכלי רכב צבאיים שנתקעו בצירי התנועה. עברתי השתלמות מזורזת בגרירה אצל חיים שמול, שהיה בעל ניסיון בגרירה, קיבלתי רישיון זמני כנהג גרר ויחד עלינו לרמה. אחרי המלחמה חזרתי למוסך עיר גנים ולאחר 3.5 שנים מוניתי למאבחן הראשי של מנועים במתקן הדינמומטר במוסך. בהמשך, בשנת 1980, מוניתי לפקח טכני של אזור הצפון – תפקיד שאותו מילאתי עד שנת 1998 אז מוניתי למנהל החטיבה להנדסת רכב - תפקיד שאני ממלא עד היום.

למרות שפיזית אני נמצא כבר שנים רבות מחוץ למתחם הגיאוגרפי של המוסך, אני רואה עצמי גם היום כאיש מוסך עיר גנים. גם כשמוניתי לפקח של אזור הצפון חייתי במוסך, וגם כיום כשאני יושב בבית הנהלת אגד - אני איש מוסך עיר גנים. אני נוטל חלק בפעילות ועדת התרבות של המוסך. שש פעמים נבחרתי לחבר אסיפת המורשים מטעם המוסך וכיהנתי גם כחבר הנהלת אגד מטעם המוסך הזה. מוסך עיר גנים היה אימפריה, היהלום שבכתר של מוסכי אגד, שבשנות השיא של פעילותו - שנות ה-70 של המאה הקודמת - העסיק כ-450 עובדים. המוסך הזה סיפק את כל צרכי משק צפון. מחלקות הייצור שלו סיפקו חלפים ל-9 מוסכי אגד שפעלו בצפון. זה כלל תיבות הילוכים, מנועים, הגאים, משאבות התזה- ומה לא. המוסך רכש לעצמו שם ברמת המקצועיות שלו. מי שרצה לקבל אוטובוס משופץ ברמה- דאג לכך שהשיפוץ יעשה במוסך עיר גנים", אומר יוסי בגאווה של מי שגדל וצמח במוסך הזה.

"בשנת 1992 התקבלה באגד החלטה לאחד את כל יחידות המיכללים של תל אביב, חיפה וירושלים במקום אחד- בבית אגד הישן בתל אביב ואז איבד המוסך ממעמדו הרם", נזכר יוסי כהן. "במוסך נשארו המחלקות היחודיות כמו מחלקת עיבוד שבבי לשיפוץ צירים אחוריים, המסגרייה המכנית, ומחלקת הדלתות והפנאומטיקה שהפכה לשם דבר במקצועיות שלה והיא מספקת כיום פתרונות גם ליצרנים עצמם. אי אפשר היה לוותר על ההון האנושי המיוחד והמקצועי שהיה במוסך הזה. אבל הוא הפך למה שנקרא דרג ד' והתמחה בתיקוני מרכב ושלדות. גם היום מעבירים למוסך הזה אוטובוסים שהנזק שנגרם להם הוא מעל 75% ולאחר השיפוץ הם חוזרים לפעילות כחדשים".

יצירתיות בפיתוח דגמים יחודיים

כשאני שואל את יוסי אם המוסך ניצל את המקצוענות שלו לפיתוח כלי רכב יחודיים הוא שוב מחייך בגאווה. "מוסך עיר גנים פיתח את ה"דחפנים"- אוטובוסים שהוסבו לגררים. 23 כלים כאלה ניבנו במוסך והפכו לסדנאות ניידות של אגד. התחלנו בבנייה על ליילנדים והגורר האחרון שניבנה – היה על מרצדס 303. אנשי המוסך תיכננו ובנו את הסדנאות הניידות הללו שצויידו במיטב השיכלולים והטכנולוגיה. 6 סדנאות כאלה ניבנו על בסיס וולוו B12B ובשנה הבאה, וזה יהיה כבר במוסך קריות לשם עובר מוסך עיר גנים, יבנו 4 סדנאות ניידות נוספות על בסיס הידע של מוסך עיר גנים.

במוסך עיר גנים נוצרה אוירה מיוחדת, משפחתית. במוסך הועסקו יהודים, דרוזים, נוצרים ומוסלמים שחיו באחווה ובידידות. הלוואי שאפשר היה להעתיק את המודל הזה לתחומי החיים האחרים במדינה", אומר יוסי כהן. אבל נוסטלגיה לחוד ומציאות כלכלית לחוד. מוסך עיר גנים כמו גם אגפים ומחלקות אחרות באגד נפגעו מהרפורמה בתחבורה הציבורית שהביאה להעברת קווים ואשכולות, שהופעלו במשך שנים על ידי אגד- למפעילים אחרים. בשנים היפות של אגד הפעיל הקואופרטיב כ-4,500 אוטובוסים לעומת 2,700 אוטובוסים כיום - תוצאה של ההפרטה. וזה חייב הערכות חדשה כדי להתאים את המבנה של אגד לצמצום היקפי הפעילות.

הקידמה הטכנולגית צמצמה את כמות העבודה

גם הקידמה הטכנולוגית: המעבר של אגד מהליילנדים המיושנים למרצדסים המתקדמים יותר עם אורך חיי מכלול גדולים יותר, ועם מירווחי טיפולים ארוכים משמעותית, הפחיתו את תכיפות כניסתם של אוטובוסים למוסכים. "אם תיבות הילוכים של ליילנד נזקקו לשיפוץ כבר אחרי 100 אלף ק"מ- אלה של מרצדס "סחבו" 600 אלף ק"מ בטרם נזקקו לשיפוץ. אם מנוע הליילנד נזקקו לשיפוץ ראש מנוע אחרי 150 אלף ק"מ ועם קצת יותר מזל הם החזיקו 200 אלף ק"מ - במרצדס המנועים עושים מיליון עד 1.5 מיליון ק"מ בלי בעיות. הקדמה הזו, יחד עם צמצום מספר האוטובוסים יצרו אבטלה סמויה במוסכים והיה צורך לצמצם ולרכז את הפעילות למשק קיבוצי אחד. וזה פגע כמובן גם במוסך עיר גנים שהיקף העבודה בו פחת והלך", מסביר יוסי כהן. "התוצאה הבלתי נמנעת היתה שכמות העובדים במוסך ירדה בהדרגה מ-450 איש בשנות השבעים לכ-100 כיום ועם המעבר שלו למקום החדש - מוסך קריות יצומצם מספר העובדים בעוד כ-20 איש. חלקם יפרשו לפנסיה, חלקם יהפכו לנהגים ומחלק מהם נצרך להיפרד", אומר יוסי בכאב לב. "מדובר באנשי מקצוע מעולים שאני משוכנע שיחטפו אותם במקומות אחרים."

ההחלטה להעביר את המוסך למיקומו החדש התקבלה גם בשל הצורך לחסכון בעלויות תשלום שכר הדירה. מוסך עיר גנים נבנה בזמנו בשטח שהיה שייך לניצב"א - חברה שהיתה בבעלותם של חברי אגד. לימים נמכרה החברה לאיש העסקים קובי מימון, והוא ביקש להעלות את שכר הדירה באחוזים ניכרים. הדרישה הזו הביאה את הנהלת אגד לקבל החלטה לפנות את המתחם ולהתחיל, כבר לפני כשנתיים וחצי לבנות מוסך חדש, שיתאים לצרכים החדשים ויבנה בשטח חלופי שהוא בבעלות אגד באזור המפרץ.

המוסך החדש, ששמו "מרכז שרות לוגיסטי - אגד צפון" מעיד על מהותו - הוא מיבנה חדש ומודרני, מותאם לכל דרישות איכות הסביבה תוך דגש על סביבת עבודה ידידותית יותר לעובדים ומיטב החידושים הטכנולוגיים. תאי העבודה יהיו מרווחים יותר, ממוזגי אויר, תאי הצבע מודרניים עם מעלית נעה לאורך ולרוחב שמקלה על הגישה של הצבע. גם מחלקת הדלתות והפניאומטיקה תזכה למשכן חדש במרכז הלוגיסטי שהוקם בקרית חיים, מה שיאפשר לה להרחיב את פעילותה. מחלקת הפרוקים שפעלה במוסך עיר גנים, נפרדת מאזור הצפון ועוברת דירה למוסך של אגד בנתניה.

במוסך החדש יופעל ליין רישוי חדש ומודרני, דינמומטר שילדה חשמלי ומודרני שבו יבוצעו איבחונים ובדיקות אב טיפוס לאוטובוסים חדשים. המוסך המודרני והחדיש ישתלב בתוכנית שהולכת וקורמת עור וגידים באגד במסגרתה יהפוך המשק של אגד ליחידת רווח עצמאית שתצטרך להצדיק את עצמה מבחינה כלכלית על ידי מכירת שרותי טיפול ותחזוקה לאגד, לחברות הבנות אבל גם לגורמים חיצוניים ובהם יבואני רכב ומפעילי תחבורה למיניהם, זאת תוך ניצול התשתית של המוסכים והידע הרב שנצבר בהם", אומר יוסי כהן ומוסיף: "אין לי ספק שבזכות העובדים שלנו הידע והציוד שלנו - נוכל להצליח במשימה הזו".

סיפורי נוסטלגיה: אוטובוסים מדבריים וקומנדקרים שהוסבו לכתקל"ים

כששואלים את יוסי כהן איזו חוויה מתקופת מוסך עיר גנים הוא יישא עמו לכל החיים הוא משיב ללא היסוס: "את שלוש השנים של בית הספר התעשייתי שפעל במוסך. אני חושב שההחלטה לסגור את בית הספר הזה היה טעות גדולה. זה היה מפעל ציוני של ממש. היו לנו מורים מדהימים - אנשי המוסך שעברו הכשרה להוראה של משרד החינוך ומשרד העבודה. הם הצליחו "לעצב" בבית הספר הזה ב-7 שנות קיומו בעלי מקצוע מעולים, בעלי מוטיבציה לעבוד וללמוד עוד ועוד כדי להעשיר את הידע והמקצוענות. לבוגרי בית הספר הזה היה ביקוש גדול בשוק העבודה כולל בצה"ל. לצערי אחרי 7 מחזורים שבהם סיימו בממוצע כ-25 תלמידים מידי שנה- הוחלט, בשנת 1980 לסגור את בית הספר הזה מטעמי תקציב. עד היום אני בקשר עם חלק מהמורים שלי בבית הספר", מספר יוסי.
"אני מייחס חלק לא מבוטל מההצלחות של המוסך הזה לקליטת חניכי בית הספר התעשייתי במוסך. הם תרמו ליוזמות וליצירתיות של הצוות לכל אורך השנים. כך למשל כשהחלו הטיולים לסיני אחרי מלחמת ששת הימים והיה צורך בבניית "אוטובוס מדברי" היה זה אך טבעי שמוסך עיר גנים יבנה אותו.

הביאו למוסך שלוש משאיות אינטרנשיונל ומהם בנו במוסך אוטובוסים שבהם הסיעו מטיילים לסנטה, לאבו רודס ולאתרים אחרים בסיני. רכב אחד כזה מוצג במוזיאון של אגד בחולון. יצא לי בזמנו לנהוג ברכב כזה. זה לא היה תענוג גדול: הוא היה נוקשה וקופצני וצריך היה לנהוג בו בעדינות. אגב: לאחר תום השרות שלהם - שניים מבין האוטובוסים האלה נמכרו לחברות שהפעילו טיולים מדבריים ואחד הוכנס למוזיאון של אגד".

כששואלים את יוסי על דמויות מהמוסך שטבעו בו את חותמן, הוא מעלה מיד את שמו של שלמה עמר, מי שהיה לימים יו"ר מזכירות אגד. "שלמה שהיה מנהל עבודה במוסך, ואחר כך מנהל משק היה בעיני דמות של מנהיג שאפשר לסמוך עליו. מעין אייטולה, אבל במובן החיובי של המילה. יכולת להיות בטווח שאם הוא אמר מילה או הבטיח - הוא יעמוד מאחורי הדברים. כשסיימנו את בית הספר והחל שילוב הדור הצעיר בתפקידי ניהול, היתה מטבע הדברים הסתייגות של הוותיקים מצעירים שנכנסו לתפקידי ניהול ולפתע הם נותנים הוראות לוותיקים ,מה עליהם לעשות. אני זוכר שמוניתי לתפקיד פקח בגיל 28 והיתה בעייה של אי קבלת מרות. אבל שלמה עמד מאחורי ותמך".

דמויות נוספות שצמחו במוסך ונחרטו בזכרונו של יוסי כהן הם יענקלה זעירא שהחל דרכו כמסגר ועבד אצל אבא של יוסי במוסך אחוזה. אחר כך היה פקח מרכב, מנהל משק ולבסוף ניהל את חברת הבת "נוע" שעסקה ביבוא רכב. דמות אחרת היא אברהם בוים, שהיה אחד מבעלי המקצוע המעולים שצמחו במוסך. אחרי שנות עבודה ארוכות במוסך החליט לקחת חופשה ויצא לעבוד בפרס. עם שובו ניהול את המוסך של פיאט ואחר כך את המוסך של UMI.

גם ברוך פלוטניצקי השאיר חותם אצל יוסי כהן. הוא שימש כמנהל מחלקה ולאחר מכן כמנהל מוסך ולימים היה מנהל משק וחבר הנהלת אגד. לאחר שפרש שימש כנציג של חברת ניאופלן הגרמנית בישראל שהיתה זו שבנתה את האוטובוסים המיוחדים להסעת נוסעים מהטרמינל בלוד למטוסים שהמתינו ברחבת החניה.

דמות ציורית אחרת היא של מוטל'ה קרייצמן "משוגע" לכלי רכב ואופנועים. הוא היה בין אלופי הארץ ברכיבה על אופנועים בשנות ה-50 וה-60. "מוטקה יזם תכנית לבניית כתק"ל (ראשי תיבות של "כיתת תיקונים קלים") על קומנדקרים שנרכשו מצה"ל. אלה היו גרוטאות של ממש. אני זוכר שכאשר ראיתי אותם והייתי אז עדיין חניך בבית הספר - שאלתי את מוטל'ה, במעט זלזול, אם הוא באמת מאמין שהם יסעו... הוא העיף בי מבט זועף ואמר "יסעו ועוד איך". הוא פירק אותם לרמה של שילדה ובנה אותם מחדש.

לימים כאשר נשארתי בתורנות במוסך (אהבנו להישאר בתורנות כי אז הרשינו לעצמנו לנהוג בכלי הרכב שהיו במוסך בתוך המתחם כמובן) עליתי על אחד הכלים האלה שמוטל'ה בנה ונהגתי בו בשטח. למחרת מוטל'ה הגיע למוסך וגילה את הקוליס שהשאירו צמיגי הקומנדקר. הוא בירר מי מבין החניכים היה תורן, וגילה שזה אני. הוא הזמין אותי אליו וכשהגעתי – סטר לי- ספק בחיבות ספק בנזיפה ושאל: "נו הם נוסעים"?... מכל מקום מוטל'ה בנה 5 כתק"לים כאלה. ואיך הוא אמר- "הם נסעו ועוד איך נסעו"...

בין היתר הם שימשו כחוליות טכניות לתיקונים קלים וביצעו משימות תיקון וחילוץ בחרמון ובמקומות נוספים. מוסך עיר גנים הצליח גם להשמיש עודפים שנרכשו בזמנו מהצבא הבריטי- משאיות כבדות דיימון T עם מנועי בנזין מתוצרת הרקולס. במוסך הסבו אותם למנועי ליילנד והם הפכו לרכבי גרירה. אחד מהם נמצא במוזיאון של אגד- וזה הגרר שאני עבדתי עליו, ומספרו 94-532. אני זוכר את תצרוכת הדלק המדהימה שלו: משהו כמו ליטר דלק לכל ק"מ נסיעה... הרכב הזה זכה לקבל מנוע הרקולס מקורי וחדש לגמרי- אותו קיבלנו במתנה משלום אונגר ז"ל (אביו של רמי אונגר, כיום יבואן קיה) שהיה בעל מגרש של עודפי צבא. המוסך בנה גם משאית יעודית להובלת צמיגים שעליה הותקן כן הרמה באמצעותו הועמסו הצמיגים על המשאית במקום לבצע את ההעמסה ידנית.

החלפת מנועי ליילנד בתקופת האמברגו

כשחברת ליילנד נכנעה לחרם הערבי והטילה אמברגו על ישראל היה צורך למצוא פתרון לאוטובוסים שמנועיהם שבקו ולא היו חלפים לתקנם. מוסך עיר גנים היה זה שנרתם למשימה והחליף באוטובוסים הללו את מנועי הליילנד במנועי דאף בעלי 160 ו-210 כוחות סוס. מאוחר יותר בוצעה במוסך החלפת מנועים לאוטובוסים מתוצרת סקניה - גם שם הוחלפו המנועים למנועי דאף.

המוסך הזה היה שם דבר באגד. ידעו שאם יש צורך בפתרון יצירתי לבעיה, מוסך עיר גנים הוא הכתובת" - אומר יוסי כהן. "היה זה אך טבעי שכאשר הוחלט באגד להחליף את מערכות האיוורור שהיו בחלק מהמרצדסים 303 שרכשנו, ושפעלו בשיטת האוויר המאולץ, במזגנים - מוסך עיר גנים ייתן את הפתרון. ואכן במוסך בנו אז בתי מזגן כ"דבשת" על גגות האוטובוסים, ולמרות הספקנים הרבים שהיו בטוחים שההסבה הזאת תכשל, היא היתה סיפור הצלחה ואחר כך מפעלי ההרכבה באו ללמוד מהמוסך- איך מתקינים מזגנים לאוטובוסים... מוסך עיר גנים היה גם זה שבנה את האוטובוס הממוזג הראשון של אגד: הוא נבנה על מרכב של ליילנד מפואר שמספרו היה 89-254. מי שהיה "האדריכל" של הפרוייקט היה זאב גיל הוא התקין למזגן הזה מנוע פרקינס קטן והעסק עבד...

מוסך עיר גנים היה גם זה שעסק בשחזור האוטובוסים של אגד הניצבים במוזיאון ההיסטורי של אגד בחולון. חלק מהאוטובוסים הגיעו למוסך כגרוטאות חלודות והם שופצו וניבנו במוסך מהתחלה כולל שיפוץ מנועים ותיבות הילוכים עד שהפכו לכלי רכב שמסוגלים לנוע".

אז סיפורו של מוסך עיר גנים, שהיה פעם היהלום בכתר של מוסכי אגד-תם. הוא סיים את תפקידו ההיסטורי, במתכונת שבה פעל במשך עשרות שנים, אבל המורשת שלו תעבור למוסך החדש והמודרני - שלא יקרא עוד "מוסך" אלא: "מרכז שרות לוגיסטי-אגד צפון", כיאה למתקן המודרני והמתקדם שיחליף אותו.

ויוסי מבטיח לוותיקי המוסך לערוך לכבודם אירוע פרידה מיוחד שיכלול כמובן סיור במרכז הלוגיסטי החדש עם הסברים על פעילותו. הוותיקים והצעירים יצפו גם בסרט מיוחד שהוכן על סיפורם של מוסכי אגד בצפון - סרט עם הרבה נוסטלגיה וזכרונות (לחצו כאן לצפייה בסרט).

את ההסטוריה צריך לשמר אבל אי אפשר למנוע את הקידמה, אומר יוסי ונזכר במילות שיר הקטר המפורסם של אריק לביא על קטר הקיטור הישן שמפנה את מקומו על הפסים לקטרי הדיזל המודרניים: "המלך מת יחי המלך החדש"....

מאת: בני ברק