פה ושם נרכשת מכונית ישנה משיירי המכוניות הצבאיות ששרדו בארץ. בשבילים נידחים נשמע קולו החדש הרועש של המנוע. עצם הופעתו בנוף הארץ חוללה מעין מהפכה, ערימות חמרי בנין, שקי מספוא וכדי חלב, בליווי נוסעים דחוקים, מאובקים ועייפים, עודדו את המתיישבים ונטעו בהם הרגשה של התקדמות ובטחון. הנהג הביא ידיעות מן העיר, עיתון ביום בו נדפס ומכתבים.
התפתחות התחבורה היתה סימן מובהק להתקדמותו של הישוב. הקמתו של ''אגד'' קשורה קשר ישיר להתפתחות התחבורה המוטורית בין ירושלים ותל אביב , עיקר הנסיעות הבין עירוניות היו בקטע כביש זה. מתחילת שנות ה-20 קנו יזמים אוטובוסים והפעילו קו שרות בין שתי הערים ונוספו להם קווי שרות מירושלים לחיפה וטבריה, אבל לא בהיקפים כמו בקו לתל אביב. בתחילת העשור השלישי התחרו בו ארבע חברות תחבורה:
- ''המהיר'' - שהוקמה בשנת-1931 על ידי 43 נהגים והפעילה קווי שירות ירושלים-תל אביב, ירושלים-חיפה ונסיעות מיוחדות לכל חלקי הארץ.
- ''הגה'' - קואופרטיב שנוסד על ידי 12 נהגים לעבודה במוניות בלבד ובהמשך הפעיל קו אוטובוסים בין ירושלים ותל אביב.
- "קדימה" - חברה פרטית שהעסיקה 45-40 נהגים במוניות קטנות.
- 'התאחדות הנהגים'' - חברה של 40-35 נהגים שהיו קשורים לבעל משרד והיו מפעילים מוניות לפי תור.
הפעלת קווי שרות בין תל אביב וירושלים בידי מפעילים רבים גרמה לסכסוכים ולירידה בהכנסות הנהגים, מצבם של הנהגים ובעלי המכוניות היה קשה. בעידוד מרכז הקואופרציה וההסתדרות התכנסו ארבעת חברי הארגונים לאסיפה משותפת בבית ההסתדרות בתל אביב שנמשכה כל הלילה ובסיומה עם עלות השחר של ראש השנה האזרחית 1.1.1933 יצאו כל החברים לעבודה משותפת בקואופרטיב, שלפי הצעת המשורר חיים נחמן ביאליק נקרא ''אגד'', לציין את הקשר שנאגד בין החברות השונות.
עם ייסוד הקואופרטיב הוא כלל 153 חברים ו-20 עובדים שכירים שהפעילו ביחד 82 אוטובוסים. בחודש מאי 1933 הצטרפו לאגד 6 מחברי קואופרטיב ''זהירות'', הושג הסכם גבולות עם ''המקשר'' בירושלים ו''קליה" באזור ים המלח וביוזמת מרכז הקואופרציה התמנה חיים רזילי כמנהל חיצוני לקואופרטיב.
מאת: צבי וינשטוק