גלגולו של בטאון

הבטאון שלנו "דרייבר" צועד עם הקידמה ולאחר 81 שנה הוא עובר הסבה מפרינט לאינטרנט. כמחווה פרידה מהעיתון המודפס גייסנו את צביקה וינשטוק איש הארכיון של אגד לנבור בנבכי העבר ולהביא לכם בקליפת אגוז את גלגולו של הביטאון מלווה בצילומים נוסטלגיים.

גלריית תמונות

מאת בני ברק וצביקה וינשטוק

כמו כל דבר טוב, עם ריח וטעם של פעם - גם אנחנו ב"דרייבר" מעבירים היום דף ועוברים מעידן ה"פרינט" שבו הביטאון של אגד, "דרייבר" בשמו הנוכחי, נשלח אליכם כחוברת מודפסת וכרוכה - לעידן חדש שבו תוכלו לקרוא את החוברת באמצעות המחשב, או הטלפון הסלולארי בכל מקום שבו תהיו. אז בראבו לקדמה.

אבל לטובת מי שהורגל במשך שנים רבות לריח הדפוס של החוברת הטריה ולהעברת דפים עם לק קטן לאצבע – החלטנו שבלי נוסטלגיה, הכרוכה בפרידה הזו - אי אפשר. וכהרגלנו במקרים כאלה פנינו לצביקה וינשטוק מנהל הארכיון של אגד וביקשנו לשלוף לנו מנבכי ההיסטוריה של "גלגולו של ביטאון" את תולדות הגיליון המודפס של הביטאון שלנו משחר נעוריו ועד היום.ומתברר כי מאז הוקמה אגד - תמיד היה לה בטאון. אופיו של הביטאון השתנה והתאים עצמו במהלך השנים לדרישות החברים וההנהלה ושירת את צרכיהם בהתאם לרוח התקופה.

הוא גם שינה שמות - ברוח הזמן. העיתון הראשון של אגד (תמונה מספר 1) ראה אור בערב ראש השנה תרצ"ד (1933) והוא נקרא "כלי מבטא של אגד". הוא הודפס במכונת כתיבה והשער שלו שורטט ידנית. היה בו הכל מכל" דיווחים כספיים, הודעות הנהלה, מאמרי בקורת וסיפורים של החברים. 13 עיתונים בשם הזה פורסמו בין השנים 1933 ובחודש מארס 1941 יצא הגיליון האחרון שלו (תמונה מספר 2). כפי שתראו (תמונה 3) הוא אפילו הודפס (השער לפחות) בבית דפוס ואפילו באותיות צבעוניות (בשנת 1936) ועם תמונה של תחנת אגד בתל אביב. עורכו אז חתם בשם י. ריטוב (כנראה יעקב) והיה איש מרכז הקואופרציה. 

הסודיות מעל לכל...

כנראה שמלחמת העולם או סיבה אחרת – הביאו להפסקת הוצאות של העיתון של אגד. רק אחרי 3 שנים בשנת 1944 הוא חזר להופיע כעלון לחברים במטרה לחזק את הקשר בין ההנהלה לחברים תחת השם "לחברינו" (תמונה מספר 4). הנהלת אגד מודיעה בגיליון הראשון של "לחברינו" - ששוב הודפס משום מה במכונת כתיבה ושער משורטט ידנית - כי מעתה יופיע העיתון מידי חודש, ולא יהיה בו מקום ל"מעכרים"... הוא ימסור מידע על מכתבי שבח של נוסעים, אבל גם אינפורמציה על העניינים השוטפים וגם תלונות של נוסעים שיש בהן ערך כללי. לא יהיו בעתון מאמרים עם הטפות מוסר אלא רק "ידיעות ממקור ראשון ללא פירושים והסברות וללא שמועות הקלוטות מהאוויר"...

ועוד נאמר בגיליון הזה "הידיעות והאינפורמציה שתתפרסמנה - פנימיות ביותר והסודיות המוחלטת מחייבת. למען הצלחת העלון ומטרתו - נדרשים החברים לשמור על העלונים באופן שאחרים לא יוכלו לעיין בהם ומובן שאין לספר ברבים על העניינים המתפרסמים"...

בחודש אוקטובר 1952 מתפרסם גיליון מיוחד של העיתון לציון האיחוד הגדול של אגד, שחר ודרום יהודה לא.ש.ד והעיתון מאמץ ללוגו בשער שלו את הכיתוב "אגד- א.ש.ד" למשך עשור.
בשנת 1961 פורסם גיליון חגיגי לציון 10 שנות האיחוד ומאז הוסר השם א.ש.ד מהגיליונות "לחברינו".
בין לבין העיתון מקדיש את אחד משעריו לחלקה של אגד אשד המסיעה חיילים במבצע סיני.
בשנת 1967 הוא מקדיש שער לנסיעה הראשונה של אוטובוס אגד לסנטה קטרינה וב-1970 מצטרפים כתביו החרוצים לגולדה מאיר המסיירת בסיני אצל החיילים באוטובוס של אגד ובלוויית הרמטכ"ל חיים בר לב.

גם חוברת וגם עיתון חדשותי

השם "לחברינו" מלווה אמנם את הביטאון עד שנת 1974. מאז שנת 1965 יוצאים באגד שני עיתונים - האחד דמוי עיתון יומי ובו רק חדשות (4 עמודים) והוא נקרא "בינינו" ובמקביל ממשיכה לצאת גם החוברת שנקראת "לחברינו". הצורך בעתון "החדשותי" נועד לתת למזכירות כלי להפצת מידע מהיר בין החברים (העיתון יצא אחת לשבועיים בערך) מבלי להמתין לחוברת "לחברינו" שיצאה בתכיפות נמוכה בהרבה.

המצב הזה של עיתונים כפולים נמשך עד שנת 1975. בסוף 1975 מתחולל מהפך שלטוני באגד – והמזכירות החדשה מחליטה לשנות את שם החוברת מ"לחברינו" (שמא יקשרו אותו לשלטון הישן...) ושמה מוסב ל-"קו ישיר". העיתון החדשותי ממשיך עדיין להופיע במתכונת של 4 עמודי חדשות, בממוצע אחת לשבועיים.


מחוברת לעיתון דמוי עיתון יומי

המהפך הבא שנותן אותותיו בביטאון הוא ההחלטה לאחד את אגד ודן להתאחד. (כן, היה גם אירוע כזה בהיסטוריה של אגד...) זה ארע בשנת 1979. אבל מה שיצא מכל האיחוד הזה - הוא רק... עיתון שנשא את השם "אגדן"... כעבור פחות משנה בוטל האיחוד והעיתון שב להיקרא - תחילה "קו ישיר" ולאחר זמן קצר עם שובה של סיעת "מיפנה" לשלטון באגד - הוא חזר להיקרא בשמו הקודם "לחברינו". ולאחר מכן הפך לחוברת שנקראה "בינינו".

במתכונת זו ותחת השם הזה המשיך הביטאון להתפרסם עד לחודש דצמבר 2014 אז פורסם הגיליון האחרון שלו. ביוזמתו של העורך המיתולוגי של בטאוני אגד - דוד פאיאנס, שונה שמו של העיתון ל"חופשי חודשי" (על שמו של כרטיס הנסיעה החדש שהונהג אז) ונוספו לו תכנים ומדורים. הגיליון הראשון שנשא את השם החדש ראה אור במרץ 1995. תחת השם הזה המשיך העיתון לראות אור במשך יותר מ-20 שנה עד חודש יולי 2015 שבו פורסם הגיליון האחרון שלו.

בתקופה זו ולנוכח השינויים בתחבורה הציבורית ותחילת המו"מ מול הממשלה על פתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות, ותוכניות להרחיב את הפעילות של אגד בחו"ל – הוחלט להגדיל פעם נוספת את העיתון - להוציאו במתכונת מהודרת יותר ועם תכנים נוספים ברוח התקופה ולהעניק לו שם "אוניברסלי" יותר "דרייבר".

וכך בערב ראש השנה תשע"ו ספטמבר 2015 – הופיע הגיליון הראשון של "דרייבר" - גיליון 145 וזכה ללוות את התקופה המרתקת ביותר בתולדות אגד" תקופת המו"מ מול הממשלה על חתימת הסכם הסובסידיות האחרון וההכנות שקדמו למהפך הגדול בתולדות אגד: האישור של חברי אגד שהתקבל ברוב מוחץ - להפיכת אגד מקואופרטיב לחברה.

הגיליון המודפס האחרון של "דרייבר" גיליון 173 – יצא לאור בערב חג הפסח האחרון אפריל 2020 בעיצומו של משבר מגפת הקורונה. שרותי הדואר כבר לא פעלו כסדרם ולא ניתן היה לשלוח באופן סדיר את החוברות לבתי הקוראים. הוחלט אז להפיץ את העיתון גם באמצעות האינטרנט. ובמקביל התקבלה בפורום הניהול הבכיר של אגד - ההחלטה לצעוד צעד נוסף קדימה, ברוח הזמן - והחל מהעיתון הזה שאתם קוראים עכשיו - להפוך את דרייבר לעיתון אינטרנטי.

וכך אחרי 81 שנים של בטאוני אגד מודפסים בשמות שונים - גם אנחנו בעידן הדיגיטאלי. ובטרם נסיים: תודה לכל העורכים לדורותיהם שהפיקו ערכו וכתבו את העיתונים שלנו, ואשר את שמותיהם הצלחנו לאתר בארכיון, וסליחה אם פספסנו שם של מישהו. יעקב ריטוב היה ככל הידוע העורך הראשון. עורכים נוספים שאת שמותיהם איתרנו היו דוד לרנר, צבי רוזנבלום, עליז אלימור, יריב קרומר, מרדכי שיפמן, פנחס אורן דוד פאיאנס, ואנכי - בני ברק.