מאת צביקה וינשטוק | צילומים: צביקה וינשטוק ואבי מלכא
שפע המידע שעובר היום ברשתות החברתיות ובמנוע חיפוש של גוגל נותן אפשרות לכל משתמש להגיע למגוון רחב של נושאים המעניינים אותו. מסמכים תמונות ועיתונים שהיו מאופסנים בארכיונים שונים והעלו אבק החלו לעבור בשנים האחרונות תהליך של דיגיטציה על מנת לשמר אותם לדורות הבאים. פועל יוצא מתוכניות שימור אלה הוא היכולת של כל משתמש שיש בידו מחשב או טלפון נייד מהדור המתקדם, להיכנס דרך מנוע חיפוש פשוט ולמצוא מגוון עצום של חומר בכל נושא שמעניין אותו.
ואיך זה קשור אלינו? ובכן בעיתוני "לחברינו" (שמו ההיסטורי של בטאון אגד "דרייבר" היום, שיצאו בתקופת מלחמת העולם השנייה) ובמיוחד בשנת 1945 ישנה התייחסות רבה לנושא המחסור בצמיגים. בחלק מהכתבות מופיעות תמונות בהם נראה הנזק שמחסור זה גרם לתנועת הנוסעים בתחבורה הציבורית באותם ימים....
קצת קשה לנו להבין כיום, בעידן שבו הנתונים הסטטיסטיים מגלים ש-30% מתאונות הדרכים הקטלניות נגרמות בגלל צמיגים לא תקינים, וכאשר במבחן הרישוי השנתי מקפידים על צמיגים תקינים ופוסלים מכוניות -לא רק בגלל צמיגים שחוקים, אלא גם בגלל גיל הצמיגים- איך ניתן היה באותם ימים להפעיל תחבורה ציבורית כאשר פריט בטיחותי כל כך חשוב, המהווה את הקשר הישיר שבין הרכב ונהגו לבין הכביש - חסר. צמיגים משפיע על אחיזת הכביש, ההיגוי וכושר הבלימה – וכשאלה לא תקינים - הנסיעה ברכב כזה מסכנת את חיי הנוסעים.
ניסינו לבדוק בארכיון ההיסטורי של "אגד" אם יש לנו תמונות מאותם ימים המתעדות את הפתרונות שניתנו למחסור בצמיגים אבל החיפוש לא העלה דבר. רק לאחר חיפוש בגוגל והקלקת השם "תחנה מרכזית תל אביב " הצלחנו למצוא מספר תמונות שדומות לאלה שפורסמו בעיתון "לחברינו" ביולי ,1945 בהם ישנה התייחסות למשבר הגומי שהיה בארץ בשנות ה-40 . המשבר גרם לכך שאספקת ציוד לשוק האזרחי בארץ הייתה מצומצמת עקב הסגר הימי שהטילו הגרמנים והאיטלקים על שייט ספינות של בעלות הברית בים התיכון ומהסטת חלק מהמוצרים שסופקו בעבר לשוק האזרחי לטובת המאמץ המלחמתי נגד הגרמנים ותומכיהם.
6 צמיגים בשנה לאוטובוס
בגלל המחסור החמור בצמיגים קבע המפקח על התחבורה לאגד מכסה של 6 צמיגים בשנה לכל אוטובוס וזאת על פי קביעתו שאוטובוס באגד עושה 35 אלף קילומטר בשנה. הנהלת אגד טענה בפני המפקח שהאוטובוסים של הקואופרטיב נוסעים 65 אלף קילומטר בשנה ולכן זקוקים הם להקצבה של 10 צמיגים לכל אוטובוס לשנה. תשובת המפקח הייתה לצמצם את הקילומטרז' של האוטובוסים בחצי, החלטה שהקואופרטיב לא הסכים לה.
לתשובתו זו של המפקח דאז, שנראית היום מגוחכת, בעידן שבו מנסים לעודד שימוש בתחבורה ציבורית, נוספה גזירה נוספת: איסור לספק צמיגים מתוך מלאי הצמיגים שכבר היו בארץ אצל היבואנים. ההחלטה הזו היתה תמוהה, במיוחד על רקע העובדה שהמערכה שניהלו בעלות הברית נגד יפן הסתיימה. מכל מקום הגזירות הללו של המפקח הבריטי על התחבורה יצרו מצב בו נאלץ אגד להשבית 45 אוטובוסים שהיוו רבע מכלל צי הרכב של הקואופרטיב!!!
כיצד בכל זאת התמודד אגד עם המחסור? הנהלת הקואופרטיב התייחסה ברצינות למצב והחליטה מספר החלטות:
- איסור להסיע יותר מ-10 נוסעים בעמידה, למעט קווים שיש בהם רק 3 נסיעות ביום.
- באוטובוסים שביצעו נסיעות אלה - הורכבו צמיגים במידה גדולה יותר (היה עובר כיום?...) כדי להעלות יותר מ-10 נוסעים בעמידה והוחלט גם על תוספת נסיעות כדי למנוע עומס יתר.
- מהירות הנסיעה בדרכים הבין עירוניות הופחתה ל-45 קמ''ש.
- הוקמה מחלקה מיוחדת לתיקון צמיגים.
- האחראים בחניוני אגד חויבו למדוד לחץ אויר בצמיגי האוטובוסים מדי יום. הבדיקות בוצעו במהלך חניית הלילה של האוטובוסים.
כל הפעולות האלה נאכפו על ידי הנהלת הקואופרטיב שבדרך זו ניסתה להפחית את הנזקים מהמחסור באוטובוסים ולספק בכל זאת את השרות החיוני של תחבורה ציבורית. אבל לא היה בכך די כדי לפתור את בעיית המחסור בצמיגים ואגד נאלצה כאמור להשבית רבע מהאוטובוסים שלה. המחסור הזה באוטובוסים גרם לכאוס רציני בכל קווי השרות של הקואופרטיב. בתמונה של התחנה המרכזית הישנה בתל אביב ניתן לראות את התורים הארוכים שהשתרכו סביב כל אוטובוס שנכנס לטרמינל.
המתנה לאוטובוס שנמשכה כמה ימים
משבר הצמיגים לא פסח גם על יתר הקואופרטיבים לתחבורה בארץ אבל בגלל פריסת קווי השרות של אגד שהקיפה את מרבית חלקי הארץ באותם ימים - הנזק לקואופרטיב היה גדול. חלק מהנוסעים נאלץ לחפש תחליפים אחרים ונטש את שירותי אגד, נטישה שהובילה לירידה בהכנסות הקואופרטיב.
המצב סוקר בהרחבה רבה בעיתונות של אותה התקופה. התפרסמו סיפוריהם של נוסעים שנאלצו להמתין שעות וימים על מנת לנוע ממקום למקום, מה שהביא את המפקח על התחבורה מיור הגרטי לפרסם בתאריך 26.7.1945 הודעה בה נדרשו התושבים להימנע מנסיעות באוטובוסים אלא אם כן הנסיעות הן חיוניות....
הוועדה לשמירה על מצב הצמיגים פרסמה קול קורא לנהגים שקרא להם "לחוס על הצמיגים במידה מקסימאלית על ידי נסיעה מתונה זהירה ומחושבת"...". לנהגים בקווים הבינעירוניים נקבעו גם זמני נסיעה מינימליים: כך למשל בקו ירושלים -תל אביב שאורכו 64 ק"מ נקבע זמן נסיעה של "שעה וארבעים רגע בעליה" ו-"שעה ושלושים רגע- בירידה". בקו תל אביב-חדרה שאורכו 54 ק"מ נקבע זמן הנסיעה המינימאלי ל"שעה ועשרה רגעים"...
משבר הצמיגים הסתיים בחודשים הראשונים של שנת 1946, לאחר סיומה של המלחמה והחזרה ההדרגתית לפעילות אזרחית של הכלכלה העולמית, אז החלו להגיע משלוחים גדולים לארץ והמחסור הסתיים.
מפעל הגיפור של אגד 2019
קשה כיום לקלוט איך יתכן מצב שבו פריט חיוני כל כך כמו צמיגים - חסר בשוק וגורם להשבתת רבע מצי האוטובוסים של אגד. אולי כלקח מאותם ימים, ובמטרה לחסוך בעלויות רכש הצמיגים, יש כיום לאגד מפעל משלה לגיפור צמיגים מה שמבטיח מלאי של צמיגים וחוסך גם לאגד סכומים ניכרים ברכישת צמיגים חדשים.
דרור קרול מנהל מפעל הייצור בחולון שבתחומו פועל מפעל הגיפור אומר: "מפעל הגיפור מרכיב מידי חודש 1,000 צמיגים חדשים לאוטובוסים (12 אלף צמיגים בשנה). בנוסף מגפר המפעל כ-9,000 צמיגים בשנה ומתקן מעל 2,000 תקרים בשנה. מפעל הגיפור של אגד הוא הגדול ובעל הידע והמוניטין הגדולים ביותר בגיפור צמיגים בישראל ומבצע עבודות גיפור צמיגים גם עבור לקוחות חיצוניים ביניהם חברת עפיפי, צה"ל וחברות תחבורה נוספות. הצמיגים שעוברים גיפור במפעל - נבחרים לאחר בדיקה קפדנית של הצמיג המשומש כדי לוודא שהוא ראוי לחידוש נעוריו...ואכן ממעקב שאנו מקיימים אחרי ארוך חייהם של הצמיגים המגופרים מתברר שהם נוסעים בממוצע עוד 80 – 100 אלף ק"מ ללא כל בעיות.
צמיגים שאינם מתאימים לגיפור עוברים תהליך של מחזור. המפעל שלנו קיבל אישור של המשרד להגנת הסביבה להפקת אישורי מחזור צמיגים עבור יבואני הצמיגים- תחום פעילות שמכניס למפעל סכומים לא מבוטלים מידי שנה מעבר לפעילות הגיפור עצמה"- אומר דרור. ומוסיף: "פסולת צמיגים מהווה אתגר סביבתי מאחר והם בעלי נפח גדול, עשויים מחומרים עמידים שנשארים בסביבה לאורך זמן ומהווים פוטנציאל לשריפות ולזיהומי קרקע מים ואויר בחומרים מסוכנים. גיפור הצמיגים במפעל שלנו- מצמצם את כמות הצמיגים המשומשים המועברים למחזור, בין השאר, על ידי הארכת חיי הצמיגים בתהליך הגיפור. בתהליך זה, מוסרת השכבה העליונה, השחוקה של הצמיג ובמקומה מודבקת שכבה חדשה.
בסוף התהליך, מתבצעת בקרת איכות לכל הצמיגים המגופרים, נתוניהם מוזנים למערכת הממוחשבת והם מורכבים על האוטובוסים, בהתאם לצרכים. רק הצמיגים הבלויים, ואלו שאינם עוברים את בקרת האיכות, נשלחים למחזור.
בחודש דצמבר האחרון הותקנה במפעל הגיפור מכונת באפינג חדשה שמסירה את שכבת הצמיג עד לגובה 2 מילימטר תוך שני דקות בלבד. מדובר במכונה מאוד משוכללת שמאפשרת לייעל את פעולת הגיפור. במזכירות הבינו את פנייתנו לייעול קו הייצור שתורם לחסכון בהוצאה לרכישת צמיגים חדשים, ויאפשר לנו להרחיב את הפעילות בקרב לקוחות חיצוניים ואישרו את רכישתה של המכונה החדשה", אומר דרור.