האוטובוסים שקיבלנו מהאמריקאים היו חדשים יחסית - משנת הייצור 1949 והם הגיעו מצויידים במנוע דיזל. אבל ההכרות עם דגם ה ''מאק'' החלה עוד בתקופת המנדט הבריטי. אלא שאז היו ה"מאקים" מצויידים במנועי בנזין.
בעת איחוד שלושת הקואופרטיבים הביא עמו ''א.ש.ד'' נדוניה: 46 אוטובוסים ''מאק'' בנזין ו- 20 ''מאק'' דיזל. ה"מאקים" שהגיעו לארץ כשלדות נבנו במפעלי ההרכבה המקומיים. שלדות ה''מאק'' דיזל הועברו לבנייה במפעלי "הארגז" ודגמי הבנזין הועברו ל"מגן צטווד" - לימים "מרכבים".
קרס בדרך לאילת
ה''מאק'' דיזל החל את עבודתו בקווי השרות בשנת 1949/50 ועם קבלתו כ"רכב חדיש" נעשה ניסיון להפעילו בקו הארוך מתל אביב לאילת, ניסיון שלא צלח. התברר שהאוטובוסים הללו שנראו קשוחים -לא הצליחו לעמוד בתלאות הדרך לאילת: למכללי הרכב נגרמו נזקים ולאחר שתי נסיעות – הוחלט להחליפו באוטובוס מדגם אחר.
עוד התברר כי השלדות שנרכשו בחופזה בחו''ל הגיעו לארץ עם כמות מועטה של חלפים שהצריכה את אגף המשק למצוא פתרונות מקוריים לתחזוקתו. במהלך נסיעותיו של הרכב בשנות ה-50 החלו גם מנועיו להישחק. הקושי בהשגת חלקי חילוף ומנועים מקוריים לדגמי ה''מאק'' דיזל הביאו את אנשי המשק של אגד להחליט בשנת 1957 על החלפת המנועים המקוריים במנועי ליילנד ולצייד את האוטובוסים בתיבות הילוכים חצי אוטומטיות. ההסבה התבצעה במוסכי האגודה בפיקוחו של חיים פרחיה. ''המאקים'' המשופצים הועברו לעבודה בסניפי אגד שבשפלה בקווי השירות ובנסיעות מיוחדות מרביתם רוכזו בסניפים רמלה ולוד.
בתחילת שנות ה-60 הוחלט על הוצאתם ל"גמלאות" של דגמי ה''מאק'' בנזין שהתיישנו ובשנת 1965 החלו לצאת לפנסיה גם דגמי ה''מאק'' דיזל שבמהלך שנות עבודתם עברו כמיליון קילומטרים.
לאחרון האוטובוסים שיצא להשבתה נערך בתאריך 6.1.1966 טכס פרידה חגיגי בנוכחות מנהלי המשק ומנהלי הסניפים לוד ורמלה ובסיומו נסע האוטובוס בכוחות עצמו למגרש הפירוקים במוסך חולון ובכך הסתיים הפרק בהפעלת האוטובוסים האלה באגד.
מאת צביקה וינשטוק