מאת בני ברק
בעוד ימים אחדים נהפוך כולנו את הדף האחרון בלוח השנה של שנת 2020, ונקדם בברכה את שנת 2021. סביר להניח שלא נתגעגע במיוחד לשנת 2020 וקללתה (הקורונה), שטרפה סידרי עולם ונצפה כולנו לשנה טובה בהרבה ב-2021. ברחבי העולם, וגם אצלנו, יקדמו את השנה החדשה במסיבות הסילבסטר, שתהיינה השנה, מטבע הדברים, צנועות יותר, ואם נשמור על החוק - הן יהיו בעיקר משפחתיות. אולי גם הנשיקה המסורתית של חצות הלילה, במעבר בין שנת 2020 ל-2021 בחצות ה-31 בדצמבר, תדחה הפעם בשל הקורונה, לשנים טובות יותר... לא שנוותר עליה - בשנה הבאה נחזיר את החוב (אינשאללה) בשתי נשיקות לפחות...
אז למרות שכולנו כמעט נוהגים בחיי היום יום בעיקר לפי לוח השנה "הכללי", "האזרחי" או הגריגוריאני (בחרו באיזה שם שתרצו) – אי אפשר להתחמק מכך שמדובר באירוע שמקורו בנצרות, וחלק ניכר ממנהגיו - לקוח מהמסורת הנוצרית.
ו
מאחר שיש לנו באגד 235 עובדים נוצרים, (מהם 173 נהגים והשאר עובדי תחזוקה ומטה),
החלטנו לקראת חג המולד ולקראת ראש השנה הנוצרי לצאת ולשמוע מפיהם על מנהגי החג שלהם, איך תשפיע הקורונה על אירועי החג בשנה זו, ואיך הם מרגישים כנוצרים באגד. החלטנו להתמקד בסניף קריות, שבו יש קבוצה גדולה של כ-50 נהגים נוצרים - עדיין מיעוט בין 100 מוסלמים וכ-150 יהודים העובדים בסניף, אבל מאוד דומיננטיים בחיי הסניף.
פגישה בעיר האדומה
סגן מנהל הסניף הוא ויסאם חורי. נוצרי, תושב שפרעם בן 46. הוא עובד באגד 27 שנים ונמנה עם קבוצת ה"מייסדים" (לשעבר חברי הקואופרטיב). ויסאם הוא דור שלישי באגד. אנחנו מנהלים שיחה בטלפון כדי לקבוע מועד לפגישה שבה יוכלו להשתתף עובדים נוצרים נוספים.
הסיכום: את הפגישה נקיים ביום שישי ב-12.30 בצהרים בחניון אגד בשפרעם. "נהגים רבים הם תושבי שפרעם", מסביר ויסאם את הבחירה. אני מקבל. שפרעם אמנם עיר אדומה, אבל מה לא עושים כדי לקיים את הפגישה המסקרנת. "עד לשעה 12.30 יסיימו חלקם את המשמרת ואחרים יצטרפו במהלך הפגישה", מוסיף ויסאם.
בשעה היעודה מתייצבים בחניון שניים נוספים מלבד ויסאם: נזאר ג'מל בן 58. הוא עובד באגד 35 שנים באגד וגם הוא דור שלישי באגד, ונמנה עם קבוצת המייסדים, ושאדי חורי, בן 49, גם הוא דור שלישי באגד. שאדי, מורה לנהיגה מנהל כיום את מכללת לימודי הנהיגה של אגד בצפון ומכשיר שם את הדור הבא של נהגי אגד. אנחנו ניגשים להצטלם ליד האוטובוסים בחניון ובינתיים מצטרפים אלינו רמי ארמלי בן ה-52, עובד באגד 25 שנה. הוא "רק" דור שני באגד וגם הוא מייסד. בעודנו מדברים, מגיע לחניון אוטובוס נהוג בידי פאדי איוב, הינוקא שבחבורה, בן 38 עובד 12 שנה באגד כשכיר. את רשימת המצטרפים סוגר זוהיר ג'מל בן 36.5, (אחיו של נאזר). הוא בן 57, עובד באגד 36.5 שנים.
מימין לשמאל - פאדי איוב, ראמי ארמלי, ויסאם חורי,זוהיר ג'מאל, נאזר ג'מאל, שאדי חורי (בחניון האוטובוסים בשפרעם)החבורה כולה יוצאת שוב לצילום משותף. מתלבטים אם להצטלם עם מסכות או בלעדיהן. אני מצליח לשכנע אותם להסיר מסכות ומבטיח לציין בכתבה שלכולם היו מסכות והם הסירו אותן רק לצורך הצילום... אז הנה. קיימתי.
בעוד זמן קצר תחגוג העדה הנוצרית בישראל את חג המולד (הכריסטמס), שיהיה שונה השנה בעולם כולו, ממה שהיה נהוג בשנים קודמות כי הקורונה שינתה סדרי עולם. איך אתם נערכים לשינוי הזה?"אנחנו לא שונים מכל המגזרים האחרים במשק", נוטל נזאר ג'מל את זכות התשובה. "הכריסטמס הוא חג משפחתי בעיקרו. מידי שנה אנו נוהגים להתכנס יחד, שלוש ארבע משפחות ולחגוג בצוותא. משהו כמו 20-30 איש. השנה כנראה שכל משפחה תצטרך לחגוג בנפרד.
במשך שנים רבות, עוד מלפני קום המדינה, נהגנו בכנסיה שלנו בשפרעם, להטיל בכל פעם על משפחה אחרת את ההכנות לקראת החג, ולהביא את כל המצרכים הנחוצים לטקס התפילה. אחד החשובים בהם הוא "לחם הקודש". זו ככר לחם גדולה שמסמלת עבורנו את גופו של ישו ומשרה עלינו את רוחו. הכמרים בכנסייה בוצעים מהלחם הסימלי הזה, טובלים אותו ביין ומחלקים ממנו לכל המתפללים שמספרם נע סביב אלף איש. כל אחד טועם מהלחם וזה משרה עליו את רוחו של ישו.
השנה משפחתנו הייתה צריכה להביא את המצרכים. אבל פניתי לכומר והוא אמר לי שלא תהיה השנה תפילה כפי שנהוג היה במשך שנים. אם אתה מתעקש, אמר הכומר, אפשר לערוך טקס סימלי בנוכחות בני המשפחה, לא מעבר לכך. צריך לשמור על הציבור ולא להתכנס ולסכן בכך את המתפללים".
"כנראה שאת חג המולד השנה נחגוג כמו שאתם היהודים חגגתם את ליל הסדר ואת חגי תשרי", מוסיף ויסאם "בחוג המשפחה המצומצמת... יהיה די עצוב, אבל זה נגזר עלינו משמים. בשנים עברו היו מגיעים אלינו בני משפחה מחו"ל והיו תיירים רבים שהגיעו כדי להשתתף במיסות החג. השנה אין תיירים ואין אורחים וזה פוגם באווירת החג."
מוסיף שאדי: "אמנם החג יהיה שונה, אבל נשתדל לבלות ולשמוח ככל האפשר. בני העדה הנוצרית שעובדים באגד נוהגים לצאת לחופשה בת 4-7 ימים בתקופה חג המולד והסילבסטר. גם השנה נעשה זאת. נבלה יותר בחיק המשפחה הגרעינית אבל לא נוותר על החופשה."
אין בעיה עם יציאה של עשרות עובדים ונהגים לחופשה בימים ששרותי אגד נמשכים כרגיל?"אין שום בעיה", משיב ויסאם. "באגד יש התחשבות מלאה בעובדים בני הדתות השונות. אנחנו נרתמים לסייע בימי חג של חברינו בני הדת המוסלמית, והם וחברינו היהודים, נרתמים כדי לאפשר לנו לחגוג. אצל רובנו הימים האלה הם ימי חופשה שאנו לוקחים על חשבוננו שכן אנו יוצאים לחופשה בתשלום מלא בחגי היהודים, ולא ניתן להנות פעמיים מחופשות של חגים. כל מה שצריך הוא להזין מראש למחשב, את הימים שבהם אנו מתכוונים לצאת לחופשה ולקבל את האישור. פעם זה היה מסובך יותר. צריך היה לפנות לפקח ולבקש אישור והוא היה מטפל בבקשה. היום הכל פשוט ומהיר יותר."
ובכל זאת אתם מיעוט באגד. גם ערבים וגם נוצרים. אינכם חשים מופלים לרעה ביחס לקבוצות אתניות אחרות בגלל היותכם מיעוט?"אגד היא כור היתוך של בני דתות שונות. יהודים, ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים, דרוזים, צ'רקסים. כולם זוכים באגד ליחס הוגן. ההנהלה הראשית והנהלות האשכולות והסניפים מכבדים את חופש הפולחן של כל העדות. כל קבוצה נרתמת לסייע לבני הדתות האחרות לחגוג את חגיהן כפי שנהוג ומקובל.
באחת השנים קרה שחג הקורבן של המוסלמים נפל באותם תאריכים של חג הפסח. זה יצר בעיה של היעדרות גדולה של אנשים בעיקר נהגים, שביקשו לצאת לחופשה. הייתה תקופה לא קלה אבל בזכות העזרה ההדדית והנכונות לסייע – הצלחנו להתגבר על הבעיה. בתקופה חגי דצמבר - אנחנו, בני הדת הנוצרית זוכים ליחס עדיף בכל הקשור לחופשות ולאף אחד מבני הדתות האחרות אין "בד פילינג" (הרגשה קשה) בגלל זה."
ומה לגבי שיבוץ בעבודה או קידום - אינכם מרגישים אפליה?
"אני שכיר באגד. כבר 12 שנה עובד בחברה ואני יכול לומר שזו חברה שמחבקת את עובדיה. זה מקום פרנסה מכובד. ממש חממה לעובדים. אני מתפרנס בכבוד בחברה והקמתי משפחה תוך כדי עבודה. לא חשתי מעולם שמתייחסים אלי כאל נחות בגלל שאני נוצרי", אומר פאדי איוב.
מוסיף זוהיר ג'מל: "יש נוהג מקובל במערכת יחסי העבודה באגד: סידורי עבודה וקידום נקבעים לפי ותק. זה סידור שקוף וברור לכולם. ליהודים, למוסלמים, לנוצרים ולבני העדות האחרות. יש בעלי תפקידים בכירים שהם בני העדה הנוצרית. הם היו בעלי כישורים וזכו בקידום ובתפקידים. איש לא התייחס לשאלה בני איזו דת הם.
שפרעם היא עיר מעורבת שרוב תושביה (כ-60% ) הם מוסלמים, כ-26.5% נוצרים ו-14% דרוזים. למדנו לחיות בשלום זה עם זה ולכבד כל אחד את מנהגי האחר. וכך אנו גם באגד פועלים לקרוב לבבות וזוכים ליחס דומה."
ראש השנה האזרחית
מקור השם: סילבסטר הוא שמו של האפיפיור סילבסטר הראשון, שזכה למעמד של קדושה בכנסיה הקתולית. ה-31 בדצמבר הוקדש לו, כפי שקיימים עוד 92 ימים בשנה המוקדשים לקדוש כשלהו. עם זאת, במהלך השנים, עיקר החשיבות של הלילה שבין ה-31 בדצמבר ל-1 בינואר הוא במעבר בין השנה היוצאת, ל-1 בינואר של השנה החדשה.
מתי הונהג ה-1 בינואר כתחילת שנה חדשה? ה-1 בינואר, כתחילתה הרשמית של השנה החדשה, הונהג ברפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, עם הנהגת לוח השנה היוליאני ונותר כזה עד לקריסתה של האימפריה הרומית. הכנסייה התנגדה להכרזת ה-1 בינואר כראשית השנה החדשה, משום שמקורו היה במנהג פגאני שהוקדש לאל יאנוס. אבל זה לא ממש עזר לה - ובמהלך המאה ה-16 הוכרז ה-1 בינואר ברוב מדינות אירופה המערבית כתחילת של השנה החדשה, עוד לפני המעבר ללוח הגרגוריאני (בשנת 1582 בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13). גם רוסיה אימצה את התאריך בהוראתו של פטר הגדול בשנת 1700, 218 שנה לפני שאימצה גם היא את הלוח הגריגוריאני.
האימוץ הרשמי של הלוח הגריגוריאני או "לוח השנה הכללי" על ידי הכנסייה הקתולית היה רק בשנת 1622 אם כי בפועל הוא אומץ, כאמור, עוד קודם לכן.
מי חוגג: למרות שהמקור ההיסטורי והשם סילבסטר מקורם נוצרי - "ראש השנה הכללי" נחגג כמעט בכל העולם, וגם במדינות שהנוצרים אינם מהווים בהן רוב, כולל בישראל. יש מספר מדינות מוסלמיות שאוסרות לקיים מסיבות ביום הזה...
ליל השנה החדשה נחוג במסיבות ששיאן בחצות הלילה והוא נחתם בנשיקה ובזיקוקי דינור ממש בחצות. במדינות רבות ה-1 בינואר נחשב ליום חופשה וחג.
ומה בישראל? בשנים כתיקונן התרחב המנהג לחגוג את ליל השנה החדשה במסיבות אזרחיות בבתים פרטיים, במועדוני לילה ובאולמות אירועים. החג אינו נחוג בישראל במסיבות רחוב ציבוריות מלבד בישובים שבהם יש רוב נוצרי. הוא מוכר כיום חופשה רשמי לנוצרים ונזכר בחוק רק בשם "ראש השנה" (ולא בשם סילבסטר). בערב החג (31 בדצמבר) זכאים העובדים הנוצרים ליום עבודה מקוצר ולמחרת ליום חופשה בתשלום, כל זאת בתנאי שהם לא ניצלו כיום חופשה בתשלום את חגי ישראל. במקרה כזה החופשה תהיה על חשבון העובד.
למרות התרחבות חגיגות הסילבסטר בארץ יש חוגים בארץ, בעיקר דתיים וחרדים, אבל לא רק, שרואים בחגיגות הסילבסטר סממן להתבוללות. הם מזכירים תופעות של הכאת יהודים בחגיגות שבהן נהגו הנוצרים להשתכר, ומציינים כי האפיפיור סילבסטר הטיף לשנאת יהודים. בשנות ה-30 של המאה הקודמת יצאה גם עירית תל אביב נגד קיום החגיגות הללו, אבל כפי שאנו יודעים - למרות האיסורים הן התעצמו. גם האיום של מחלקת הכשרות של הרבנות בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, לשלול תעודות כשרות מבתי מלון ואולמות אירועים שיערכו מסיבות סילבסטר, נכשל לאחר שבג"ץ קבע בעתירה שהוגשה נגד החלטת הרבנות, שאת תעודת הכשרות יש לתת לפי שיקולים הקשורים בכשרות המזון בלבד.
חג המולד
מה הוא חג המולד? חג המולד מקובל, כמעט בכל זרמי הנצרות, כחג המציין את יום הולדתו של ישו. הנוצרים מאמינים שלידתו של ישו מהווה הגשמה של נבואת התנ"ך על הופעתו של משיח מבית דוד שיגאל את העולם מחטאיו ויגשר על הפער בין אלוהים ובני האדם. הוא מוכר גם בשם כריסטמס, או עיד אל מילאד. הוא נחשב לחג דתי בקרב הנוצרים וחג תרבותי ברחבי העולם.
באיזה תאריך חוגגים אותו? ברוב הכנסיות חוגגים אותו ב-25 בדצמבר. אבל אווירת החג מתחילה כבר בערב החג, ב-24 בדצמבר. החנויות נסגרות מוקדם יותר והשיא הוא במיסת החצות הנערכת באותו לילה בכנסיית המולד בבית לחם שם נולד ישו לפי המסורת. המיסה משודרת לכל רחבי העולם. גם בכנסיית הבשורה בנצרת מתקיימת מיסה חגיגית, שכן זה המקום שבו קיבלה מרים הבתולה את הבשורה שהיא הרתה מרוח הקודש.
כיצד חוגגים אותו? חג המולד נחשב לחג משפחתי, שבו מתכנסת המשפה המורחבת לארוחה חגיגית. במשך השנים נוספו לחג מוטיבים נוספים כמו הצבת עץ אשוח מקושט בכל בית נוצרי, כשבין ענפיו מטמינים מתנות לילדים, שאותן "מביא" סנטה קלאוס החביב. בחלק מהמדינות הקרות - הוא מגיע במזחלת שלג. הנוצרים המאמינים מקיימים בחג תפילות מיוחדות שבהן מחלקים למתפללים פיסות מלחם הקודש המסמל את גופו של ישו, כשהוא טבול ביין – המייצג את דמו של ישו. המנהג משרה על המתפללים את רוחו הקדושה. חלק חשוב בחגיגות הוא ארוחת הצהרים החגיגית שנערכת בחג עצמו.
רבים מבני העדה הנוצרית נוהגים לצאת לחופשה מערב חג המולד ועד אחרי הסילבסטר כדי לבלות בחוק המשפחה ולנצל את הזמן לקניות ובילויים.
האם חג המולד נחשב ליום חופשה לנוצרים? עקרונית כן. בערב החג זכאי עובד נוצרי ליום עבודה מקוצר ובחג - ליום חופשה בתשלום מלא. אבל הדבר תלוי באם הוא לא ניצל את החופשה בתשלום בימי חג רשמיים של היהודים. במקרה כזה אינו זכאי לכפל תשלום והחופשה תהיה על חשבונו.