האנשים שלנו

מאת צביקה וינשטוק
"ירושלים שכונות רבות לה שמקיפות אותה מכל עבר. כבר חמישה עשורים שהעיר לא מפסיקה להתרחב, על כל שטח פנוי (ולעיתים גם פחות פנוי...) בונים בניני מגורים לאוכלוסייה הגדלה" – מספר לנו צביקה וינשטוק שמביא את סיפורו של קו 83 א' ואת סיפורו של "הנהג האישי" של הקו, אלי לוי.

להתרחבות של ירושלים יש כמובן גם אספקט פוליטי, שהרי זאת עיר הבירה של ישראל והרצון להגדיל את מספר תושביה היהודים מצריך הרחבת שכונותיה של העיר גם לעבר מזרח ירושלים. במסגרת ההתרחבות הזו הוקם, בכניסה לשכונת ראס אל עמוד קומפלקס בנינים שנקרא מעלה הזיתים. גרות בו משפחות יהודיות דתיות שנזקקות לשרותי תחבורה ציבורית כדי שיוכלו להגיע ליתר חלקי העיר לעבודה לקניות ללימודים או לצרכים יומיומיים אחרים.

"גלגולים רבים עברו על דיירי המקום במהלך השנים בכל הקשור לשרותי תחבורה ציבורית", מספר צביקה. "בעבר הופעלו שרותי התחבורה הציבורית לתושבי השכונה, שאכלוסה החל בשנת 2003, באמצעות האוטובוסים של אגד. אבל לאחר זמן מה - החליפה חברת "מטה בנימין" את קווי השרות לשכונה ומאוחר יותר שוב חזר התפעול לאגד. כיום מפעילה אגד מידי בוקר שרות של נסיעות מיוחדות לתלמידים שמתגוררים בשכונה לבתי ספר שנמצאים מחוצה לה, ומחזירה אותם לשכונה בתום הלימודים.

קו 83 א' הסיבובי: מידיבוס אחד ונהג אחד

בנוסף לשרות הזה מפעילה אגד קו סדיר לשכונה שמספרו 83א'. "הזה פועל במשך כל שעות היום - אבל בשונה מקווים סדירים אחרים - הקו הזה הוא מעין קו שפועל לפי דרישה", אומר צביקה וינשטוק. בקו הזה פועל מידיבוס (טרנספורטר) יחיד שמבצע נסיעה סיבובית. כל סבב כזה של המידיבוס נמשך כ-45 דקות. וכשם שפועל בו רק מידיבוס אחד - יש בקו הזה בשעות הבוקר ועד אחרי הצהרים - רק נהג קבוע אחד - אלי לוי שמו.

אלי עובד באגד מזה 12 שנה. הוא תושב כוכב השחר, ישוב קהילתי דתי במזרח הרי בנימין ומגיע בכל בוקר מכוכב השחר לבצע את סבבי הקו. בשעות אחרי הצהרים מגיע נהג מחליף שממשיך לעבוד עד חצות. עד לאחרונה הנהגים המחליפים היו נהגי תגבור לא קבועים שהגיעו לירושלים מהדרום. באחרונה מנסים באגד לאמץ את המודל של נהג קבוע גם במשמרת השנייה, ומזה מספר שבועות עובד בקו יאיר שלום נהג תגבור מבאר שבע...

הנהג של השכונה

מטבע הדברים, מאחר שאלי הוא הנהג הקבוע של הקו - נוצרו בינו לבין נוסעי הקו, שגם הם קבועים - יחסיים אישיים מיוחדים מה שהופך את אלי "לנהג" של תושבי מעלה זיתים.  אלי מספר שהוא התחיל את הקריירה שלו באגד כנהג בסניף תלפיות. לאחר חודשיים עבר לתחנה המרכזית, ועשה את "הסטז'" שלו בעיקר כנהג בקווים מוגני הירי שאגד הפעיל ביהודה ושומרון. לאחר שקווים אלה נמסרו לתפעולה של חברת "אגד תעבורה" החל אלי לעבוד בקווי הכותל ולבסוף נחת בקו המעגלי הזה 83א.

קבוצת ווטצאפ של הנוסעים והנהג

כך למשל יזמו תושבי השכונה קבוצת ווטצאפ שגם אני חבר בה. היוזמה להקמת קבוצת הווטצאפ הייתה צורך שמקורו בכך שקו 83א' הוא קו ארוך, ויש מקרים רבים שבהם זמן ההמתנה למידיבוס מתאריך בגלל עומסי תנועה או תנועת נוסעים ערה. לעיתים, (לשמחתי לא תכופות מדי) יש תקלה ברכב והוא חייב להיכנס למוסך לצורך תיקון התקלה. במקרים כאלה חברי הקבוצה וגם אני, מיידעים את כל חברי הקבוצה שזמן ההמתנה בתחנה יהיה ארוך מהרגיל וככל האפשר גם כמה זמן ייקח עד שיגיע רכב חליפי או עד שהפקקים קצת ישתחררו והמידיבוס יוכל להמשיך בדרכו", אומר אלי.

במהלך הנסיעה בקו, אליה הצטרפתי כדי לחוות מקרוב את האווירה המיוחדת של "הקו האישי" ושנערכה בשעות שנחשבות רגועות יחסית - עלו למידיבוס נוסעים רבים שכללו להפתעתי לא רק את תושבי השכונה, אלא גם תיירים וצליינים שביקשו להגיע לכנסיות הנמצאות בהר הזיתים ולטייל מסביב לחומות העיר העתיקה. נוסעים אחרים היו ומתפללים יהודים שביקשו להגיע לכותל. והיו גם נוסעים מוסלמים תושבי שכונת ראס אל עמוד, שביקשו להגיע לביתם.
הנהיגה בעיר העתיקה מחייבת מיומנות וסבלנות.

מסלולו הארוך של הקו נובע מכך שהוא קו סיבובי. הוא מתחיל את הסבב שלו בראס אל עמוד - מעלה הזיתים, ממשיך לכיוון הכותל המערבי, הר ציון, סינימטק, התחנה הראשונה, המלך דוד, ממילא, ככר צהל, וחטיבת ירושלים. מכאן הוא נכנס לעיר העתיקה לעבר הכותל, יוצא דרך שער האשפות ובחזרה למעלה הזיתים. עקב חפירות שנערכות בעיר העתיקה יש צורך לשנות מעת לעת את מסלול הקו למשך תקופות מסוימות ולעיתים ההוראות לשינוי מסלול נסיעה ניתנות תוך כדי נסיעה. מובן ששינויים כאלה לא מתקבלים באהדה רבה מדי על ידי הנוסעים הקבועים. אבל הרבה בזכותו של אלי לוי עוברים השינויים הללו בשקט. אלי מסביר לנוסעים בסבלנות הרבה שלו מדוע היה צורך לשנות את המסלול ומבטיח שהכל יחזור לקדמותו ברגע שיסתיימו החפירות. והנוסעים שתמיד סומכים עליו - משתכנעים גם הפעם....

"הנהיגה בעיר העתיקה", אומר אלי, מצריכה הרבה סבלנות בנהיגה. הימים הקשים יותר הם ימי שני וחמישי, שהם הימים שבהם קוראים בתורה, ואז יש תנועת נוסעים גדולה לכותל אם לחגיגות עליה לתורה לבר מצווה או של מתפללים שבאים לכותל בימים אלה כדי סתם לקיים את מצוות העלייה והקריאה בתורה. צריך לזכור שרוב הרחובות בעיר העתיקה לא תוכננו לנסיעת אוטובוסים והם רחוקים מלהזכיר אוטוסטרדות... ומאחר שלעיר העתיקה מגיעים גם אוטובוסים עם תיירים – הנהיגה במקום מחייבת מיומנות רבה וסבלנות. בתקופת החפירות ושינוי מסלולי הנסיעה, אני חייב לתאם את מסלול הנסיעה מול פקחי התנועה על מנת שיאפשרו למידיבוס שלי לבצע את הנסיעה במסלולים החלופיים – נסיעה שלפעמים נעשית נגד כיוון התנועה או במסלולים משתנים לפי הכוונת הפקחים. קל מאוד לאבד את קור הרוח והשלווה בנסיעות האלה, במיוחד אם יש מאחוריך באוטובוס נוסעים שרוטנים. אבל אני חייב להודות לנוסעים הקבועים שלי שבדרך כלל מגלים אורך רוח וסובלנות ולא מקשים עלי יותר מדי את מלאכת הנהיגה - אומר אלי. אז אל תשכח להודות להם בכתבה – הוא מתריע בפני - ותכתוב שאני אוהב את כולם!!!

קצת על שכונת מעלה הזיתים

שכונת מעלה הזיתים ממוקמת בדרום רכס הר הזיתים בירושלים, סמוך לדרך יריחו הישנה. היא צמודה לשכונת המוסלמית ראס אל עמוד וצופה על העיר העתיקה ועל הר הבית. מעברו המזרחי של כביש הגישה לשכונה עמדה בזמנו תחנת המשטרה של מחוז ש"י. התחנה התפנתה בשנת 2008 ובשנת 2012 אוכלס שטח התחנה במשפחות ורווקים. בשטח שנקרא מעלה דוד ויחובר כנראה למעלה זיתים נבנות בימים אלה יחידות דיור נוספות, ביזמת עמותת אלעד והקדש הבוכרים.  אדמות מעלה זיתים נרכשו על ידי איל ההון היהודי אמריקאי ארווין מוסקוביץ. חלק מקרקעות השכונה היו שייכות לחברה קדישא של חב"ד.

השכונה יושבה לראשונה על ידי יהודים בשנת 1997 לאחר שבית שבו התגוררה משפחה ערבית - משפחת האדייה - פינתה אותו בתיאום עם משפחת מוסקוביץ שרכשה את הנכס. את הבית אכלסו 3 משפחות ו-4 רווקים (ובהם חברת מועצת העיר ירושלים פעיל הימין מייסד ומנהל הקרן לאדמות ישראל אריה קינג). אלא שממשלת ישראל החליטה לפנות את המתיישבים החדשים ובהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו- נאסרה נוכחות יהודית במקום.
לבסוף בהתערבותו של השר לביטחון פנים דאז אביגדור קהלני, שורטט מתווה בתיאום עם משפחת מוסקוביץ שהתיר ל-10 רווקים יהודים להישאר בשטח. אז גם ניתן למקום השם מעלה זיתים, לאחר שבמשך תקופה מסוימת הוא נקרא מצפה דניאל על שמו של דניאל גורי מתושבי העיר העתיקה.

בהוראתו של ראש הממשלה נאסרה כל בנייה במקום לרבות הצבת גדר מסביב למתחם היהודי. אלא שחברי הכנסת רחבעם זאבי ז"ל ומשה פלד ניצלו את חסינותם הפרלמנטרית ובנו גדר סביב למתחם.
רק לאחר שאהוד ברק נבחר לראשות הממשלה החלה משפחת מוסקוביץ לבנות במקום ובשנת 2003 החל אכלוס הבתים שנבנו על ידי יהודים. שלב האכלוס הראשון הסתיים בשנת 2006 כאשר 40 משפחות עברו להתגורר במקום. בשלב ב' גדל מספר המשפחות ל-100.

תושבי מעלה זיתים סבלו רבות מהתנכלויות של שכניהם הערבים, שבלשון המעטה לא אהבו את תנופת הפיתוח של המקום על ידי היהודים. לא אחת נרגמו כלי רכב של התושבים היהודים במטר אבנים, הושלכו לעברם בקבוקי תעברה וגם אוטובוס של אגד הותקף במקום. כל תושבי השכונה הם יהודים דתיים. במקום פועל בית כנסת, בית מדרש, גני ילדים ופעוטונים.

כדי להצטרף לשכונה יש לעבור ועדת קבלה שבה חברים נציגי הקבלן ובעל הקרקע. תושבי השכונה הם בחלקם עולים מארה"ב, ברית המועצות לשעבר, וצרפת. אבל יש גם זוגות צעירים ומשפחות ותיקות ובהן משפחות רבנים, אנשי עסקים שכירים ואברכים. מקרב המיישבים הראשונים נותרו במקום רק 2 משפחות ובהן משפחתו של אריה קינג.