תחרות "הנהג שלנו" - על האנשים

עודכן בתאריך  14.04.2019

אנו מביאים לכם את סיפורם של 9 הנהגים שהגיעו לשלב הגמר בתחרות, כפי שסופרו לנו על ידי הנוסעים* מעל 2,000 סיפורים מלאי שבחים על התנהגות יוצאת דופן של נהגי אגד הגיעו לחבר השופטים שהתקשה מאוד לבחור את "הטובים ביותר"* לאה וסרמן: התחרות מעודדת נהגים לשפר את רמת השרות והנוסעים נהנים ויודעים לפרגן.

גלריית תמונות

תחרות "הנהג שלנו" - על האנשים
"הכל התחיל בשנת 2014. שמנו לב לכך שלמרות שאנו מקבלים באגד אלפי מכתבי תודה מנוסעים שמשבחים את התנהגותם של נהגי אגד - התקשורת מעדיפה לפרסם סיפורים שליליים על המפגש בין נהגים לנוסעים, חלקם אגב לא נכונים. הסיפורים החיוביים, שעליהם אנחנו באגד מקבלים מכתבי שבח ותודה, לא זוכים לפרסום. אז קיבלנו החלטה שצריך לשנות את הפרופורציה הזו ולפרסם גם את הסיפורים החיוביים על התנהגותם של נהגינו", מספרת לאה וסרמן, מנהלת השיווק והפרסום של אגד על קבלת ההחלטה להתחיל בקמפיין "הנהג שלנו".

"פנינו לציבור וביקשנו לשלוח אלינו סיפורים על התנהגות שירותית יוצאת דופן של נהגינו. ציפינו לקבל בשנה הראשונה לתחרות - 2014 - 500 סיפורים כאלה. קיבלנו מעל 1,000!!! הסיפורים הללו הועברו לחבר שופטים שדרג ונתן ניקוד לכל סיפור ובמקביל העברנו את הסיפורים של העולים לגמר לדרוג נוסף של הציבור. נערך שקלול של ההצבעות ובסופו של דבר נבחר "הנהג שלנו" - זה שקיבל את הציון הגבוה ביותר, כשלציבור הנוסעים ניתן משקל גבוה יותר בקביעת הציון הסופי.

תגובות חיוביות של נהגים ושל הציבור


הפרסום של הקמפיין התקבל לשמחתנו באהדה רבה על ידי הנהגים ותרם לשיפור ברמת השירות. גם הציבור שיתף פעולה ובשנת 2015 קיבלנו כבר 1,300 פניות של הציבור שסיפרו על מפגש עם נהגים שגילו התנהגות חמה, אכפתית ודואגת - הרבה מעבר למה שנדרש מהם לפי קודי ההתנהגות של אגד. פרסום הסיפורים הללו הביא לכך שקיבלנו בשנת 2015 מידי נשיא המדינה רובי ריבלין את פרס "אות מגשים ישראל" מטעם המועצה לישראל יפה.

הקמפיין הזה הוקפא לשנתיים בגלל המו"מ הארוך והמייגע עם הממשלה לגבי הסכם הסובסידיות החדש. ומשנחתם ההסכם - הוא חודש. הוצפנו השנה ביותר מאלפיים סיפורים מדהימים על התנהגות הנהגים שלנו. חבר השופטים הזיע לא מעט על מנת לבור מתוכם את הסיפורים הטובים ביותר - והאמינו לי - זו הייתה מלאכה לא קלה", אומרת לאה.

בסופו של דבר נבחרו 9 הסיפורים הטובים ביותר כשעוד עשרות רבות של סיפורים מדהימים על התנהגותם של הנהגים קיבלו ניקוד ממש קרוב לזה של 9 המופלאים שלנו. אז הם אמנם לא בגמר - אבל אנו גאים בכל אחד מהם ומודים לכולם על כך שהם מוכיחים יום יום ושעה שעה כמה טוב וחשוב שההגה הוא בידיים של אגד.

הנהג הזוכה, דניאל יצחקי, הוכרז בשלב הגמר שנערך במעמד שר התחבורה בתאריך 5.3.2019 ובמעמד זה חולקו לזוכים פרסים יקרי ערך (נבחר נהג האוטובוס המצטיין לשנת 2018: דניאל יצחקי) הקמפיין כולו לווה על ידי תכנית הרדיו של השדר דידי הררי ברדיו 103 FM ובנוסף ברדיו "קול חי" וב"קול הרמה".

תשעה ה"פיינליסטים" שלנו שעלו לגמר הם: תמיר דוידוביץ, דוד עמר, מוטי פוקס, משה קב, עודד אהרון, שלומי בן סימון, איאהב סלאימה, דניאל יצחקי ואיתן מור. אז הנה לפניכם ב"קליפת אגוז" הסיפורים שהובילו את התשעה לשלב הגמר:

הצדיק מהגליל העליון


תמיר דוידוביץ: סניף גליל עליון, בן 46, נשוי ואב ל- 4, חבר אגד מאז אוגוסט 1994

"נסעתי בקו 845 מתל אביב לקריית שמונה. בדרך עצרנו להפסק התרעננות קצרה. לאכול ולשתות משהו. בתור לתשלום במזנון עמדו לידי חייל והנהג תמיר. החייל רכש כמה מצרכים וכשביקש לשלם באמצעות כרטיס האשראי שלו - התברר שהכרטיס שלו לא עובר משום מה. החייל המאוכזב התחיל להחזיר את המצרכים למקומם. אלא שאז מיהר הנהג תמיר, וביקש מהחייל לעצור ולא להחזיר את המצרכים שרכש. תמיר הנהג פנה לקופאי ושאל בכמה הסתכם חשבונו של החייל. הוא שלף את ארנקו ושילם תמורת המצרכים של החייל.  זה היה רגע מאוד מרגש, החייל בכה וגם האנשים מסביבו הזילו דמעה.."
דוידוביץ הוא נהג למופת, שלא זוכים לראות כל יום! כן ירבו אנשים טובי לב כמוהו! ונהגים טובים כמוהו!
סיפרה: הנוסעת שילת ממן

בריאות הנוסעים מעל לכל


דוד עמר, סניף גליל עליון, בן 56, נשוי ואב ל-6, חבר אגד מאז יוני 1986

"חזרתי מטבריה שם אני לומדת קונדיטוריה. זמן קצר לאחר שעליתי לאוטובוס חשתי ברע והתעלפתי. הנהג דוד עמר עצר מיד את האוטובוס והזמין מד''א. במקביל ביקש ממני את הטלפון של אמא שלי סיפר לה שהתעלפתי - אבל הרגיע הרגיע אותה ואמר לה שהכל בסדר ואין לה מה לדאוג.  עד היום כשהוא רואה אותי הוא שואל לשלומי. בפעם אחרת כשגיליתי שאין לי מספיק כסף לחזור הביתה, זה קרה למזלי הטוב באוטובוס של דוד. הוא לא הסס - הלווה לי את הסכום החסר כך שיכולתי לשלם תמורת הנסיעה."
בחיים לא פגשתי נהג עם לב כזה ענק כמו דוד עמר שרק מחפש איפה להושיט יד לעזרה.
סיפרה: הנוסעת עדי כהן

היומן שאבד חזר אלי בזכות הנהג


מוטי פוקס, סניף חולון, בן 55, נשוי ואב ל-2, חבר אגד מאז ספטמבר 1989

"לפני כשנה איבדתי באוטובוס את היומן שלי שהיה חשוב לי כמו אוויר לנשימה. היו בו גם מסמכים רפואיים חשובים. זכרתי שזה הנהג הקבוע שעמו אני נוסעת בשעות קבועות מראשל"צ לבת ים. ביררתי את שמו של הנהג (מוטי פוקס), התקשרתי אליו ושאלתי על היומן שאבד. תוך מספר ימים קיבלתי חזרה לידי את היומן. התרגשתי מאוד! הצטערתי כשגיליתי שבחודשים האחרונים הוא עבר לקו אחר מכיוון שנהג כזה לא רואים בכל יום. נהג עם נשמה טובה, עוזר לכל הנוסעים וממתין למוגבלים שיעלו - ואני בתוכם".
אין מילים לתאר את החיוך הלבבי והרצון הענק לעזור לכולם בסבלנות וחיוך! לדעתי הוא הנהג שלנו ל-2018 ובכלל זו הזדמנות מצוינת להגיד לנהג מוטי פוקס תודה.
סיפרה: הנוסעת שולה כהן

טוב לב ללא גבולות


משה קב, סניף רחובות, בן 46, נשוי ואב ל-2, חבר אגד מאז אוגוסט 1999

"שמי פייגי, בת 26, נכה עם שיתוק מוחין מה שמחייב אותי להתנייד בכיסא ממונע. מידי יום אני עושה את דרכי באוטובוס של אגד מרחובות למרכז העצמה של עזר מציון בפ"ת. בבוקר סוער וגשום במיוחד הציעה לי אמי שמסיעה אותי לתחנת האוטובוס להישאר בבית. סירבתי כי לא רציתי להשתעמם לבד ורציתי להיות במרכז עזר מציון עם האנשים שאני אוהבת, האוכל הטעים והמקום החמים שלי.
בתחנה עליתי לקו 165, משה הנהג הקבוע בקו הזה - קיבל אותי בברכה - אבל גם הוא הציע לי לשוב הביתה בבוקר הסוער הזה. לאחר שראה שאני נחושה לנסוע - הוא פתח לי את הרמפה של האוטובוס, עליתי ואז הוא אמר לי: "פייגי, כשנגיע לתחנה שאת צריכה לרדת, אם נראה שישנן שלוליות עמוקות – אל תרדי, אני אקח אותך בחזרה לרחובות, חבל שיכנסו מים וירטיבו את המנוע של הכיסא החשמלי. אם הוא יתקע את תפסידי יותר מיום אחד במרכז".
הגענו למרכז, ורציתי לרדת – אבל אי אפשר היה בגלל "השטפון" בחוץ. נשארתי באוטובוס עד לתחנה הסופית. משה הנהג ירד מהאוטובוס להפסקה קצרה ואני נשארתי באוטובוס. לאחר מספר דקות הוא חזר עם בקבוק מים בטעם ענבים שהוא קנה במיוחד בשבילי...  הוא התחיל בנסיעה בחזרה לרחובות, שם הוא מסיים את המשמרת היומית. כשהגענו – הוא התעקש להסיע אותי עד לבית ואף ירד מהאוטובוס והזיז פח שהפריע לדרכי!"
כשאבי נפטר הגיע משה אלינו הביתה לשבעה לניחום אבלים. תודה ושוב תודה.
סיפרה: הנוסעת פייגי שמואל

"לראות" את הטוב


עודד אהרון, סניף תמח"ת, בן 59, נשוי ואב ל-3, חבר אגד מאז אוגוסט 1980

"אני עיוור. אבל למרות המוגבלות שלי, אני נוסע לא מעט לבדי בקו לאילת. ברצוני לשבח את הנהג עודד אהרון שתמיד מסייע לי בחום ומסביר פנים. בכל נסיעה עודד הנהג מסייע לי לעלות לאוטובוס ולהתיישב. הוא עוזר לי בהפסקות המנוחה כשאני צריך להגיע לשירותים, ויותר מזה, הוא קונה בעבורי קפה ועוגה בזמן ההפסקות, ודואג לי במשך ארבע וחצי שעות נסיעה. כשאנחנו מגיעים לאילת הוא מוריד אותי מהאוטובוס ומסייע לי לקחת את התיק וכל מה שצריך, נפרד ממני בחום וגורם לי להרגיש אהוב וליהנות מהנסיעה לאילת. אני יותר ויותר מעריך את נהגי אגד!".
סיפר: הנוסע אריה פורז'נסקי

כמעט מיילד...


שלומי בן סימון, סניף אילת, בן 59, גרוש ואב ל-4, שכיר באגד מאז נובמבר 2005

"ברצוני להודות לנהג אגד שלומי בן סימון על התנהגות יוצאת דופן הראויה לשבחים. זה ארע בנסיעה בה נסעתי עם בתי בת ה-16 לאילת. אני הייתי בחודשי ההיריון האחרונים. במהלך הנסיעה החלו צירי לידה. הנהג שלומי שהבין מה קורה, והתחיל לעשות את כל הפעולות הנדרשות לקראת לידה אפשרית באוטובוס. כל אותה עת הוא המשיך לעודד אותי ואת בתי. הוא הזמין אמבולנס והיה בקשר רצוף עם האחים והרופאים עד שהם הגיעו למקום. כשחברנו לאמבולנס - הוא עצר, וסייע להעביר אותי לאמבולנס".
הלידה עברה בשלום. ואנחנו משפחת חריסטנקו, מאוד מודים לו על העזרה, על הטוב לב והמקצועיות. אין לנו מילים כדי לתאר את מה שאנחנו מרגישים על המעשה של הנהג שלומי בן סימון.
סיפרה: הנוסעת מרינה חריסטנקו

הכל למען הכיף של הנוסעים


איאהב סלאימה, סניף הר מלחה, בן 47, נשוי ואב ל-5, שכיר באגד מאז פברואר 2009

"אני רוצה להחמיא לנהג של קו 77 מהגבעה הצרפתית בירושלים, איאהב סלאימה, על היותו נהג מתחשב, מחויך ומביא שמחה לאוטובוס בכל הזדמנות. הוא מקשט את האוטובוס במועדים מיוחדים, מרעיף אהבה על הנוסעים, מפזר פרחים באוטובוס ואם מישהו שכח חפץ באוטובוס הוא אינו חוסך מאמצים לגלות את הנוסע ששכח גם דואג להחזירו את החפץ ולהחזירו אישית לנוסע. כל נוסעיו מעריכים ומעריצים אותו כמוני. בתור תושבת הגבעה הצרפתית 24 שנים שבשבילה הנהג איאהב סלאימה הוא כבר לא סתם נהג מוערך, אני יכולה להגיד שהוא עושה שליחות גדולה להאדרת שמה ורמת השרות של אגד!".
חובה לכתוב עליו ולציין אותו כאחד מנהגי אגד בירושלים המוצלחים ביותר שהיו ויהיו!
מספרת: הנוסעת זהבי משעלי

בדרך של מידות טובות


איתן מור, סניף רמלוד, בן 60, נשוי ואב ל-4, חבר אגד מאז ינואר 1980

"שמי שושי מדר, ואני נוסעת קבועה מזה 4 שנים בקו 244 מקניון איילון עם הנהג איתן מור. באחד הבקרים כשהאוטובוס הגיע לגשר גבעת שמואל, איתן, הנהג, שם לב שנוסעת קבועה שהמתינה בתחנה מתלבטת ומתמהמהת אם לעלות לאוטובוס. איתן שאל אותה "למה את לא עולה"? ומסתבר שאיבדה את הרב קו שלה. איתן, מבלי לחשוב פעמיים הוציא מכיסו שטר של 50 ש"ח ומסר לה, כדי שתוכל לשלם עבור הנסיעה. הוא אמר לה: "כשתראי אותי תחזירי לי"... נדהמתי מהג'סטה הזו של איתן, ומתשומת הלב האישית שלו לנוסעת. איתן התברך במידות טובות. תודה איתן מור! הוא נהג שעם ישראל כולו צריך להתגאות בו! השלווה הנסוכה על פניו, השירות המושלם שהוא נותן והנהיגה הזהירה ללא דיבורים מיותרים במקצועיות ובריכוז רב!".
תודה לך איתן!!!
סיפרה: הנוסעת שושי מדר

יחס מיוחד לילדה מיוחדת


דניאל יצחק, סניף הר נוף, בן 44 נשוי ואב ל-3, שכיר באגד מאז יוני 1997

"ברצוני לספר על יחס מיוחד של הנהג דניאל יצחקי לנוסעת בעלת מוגבלות והתנהגות חריגה שנהגה לנסוע עמו מידי יום לבית ספר לחינוך מיוחד. למרות שמדובר בשעת בוקר עמוסה נהג כלפיה דניאל במאור פנים גם אם התנהגותה הייתה יוצאת דופן. הוא חייך אליה ונהג לומר לה במאור פנים "בוקר טוב את כל כך משמחת אותי!! מהבוקר אף אחד לא חייך אליי כמוך..." ובתגובה זכה לחיוך גדול ורגוע ממנה. למחרת, הציצה סוכריה על מקל מכיסו של הנהג. בשבילה. וגם יום אחר כך. "הרומן" הזה, נמשך מידי יום, במשך חודשיים. הילדה הייתה עולה לאוטובוס בשעה קבועה בדרך למקום לימודיה, כשהיא מתקבלת במילים חמות, מתפנקת במשהו טעים ואז מתיישבת במקום שמאחורי הנהג וזוכה למענה סבלני ורך על כל שאלותיה, שאגב, בגלל מוגבלותה נטו לחזור על עצמם שוב ושוב ושוב. לאחר כחודשיים סודרה לה הסעה מיוחדת לבית הספר.
יום אחד זיהה הנהג דניאל את אמה של אותה נוסעת באוטובוס שלו. הוא יצר מיד קשר עם חנות ממתקים שממוקמת ליד התחנה, ושם עלה שליח עם חבילת ממתקים ענקית בשבילה. בערב פורים של אותה שנה, חיכה עבורה משלוח מנות מעוצב מתחת מושב הנהג. בהזדמנות הראשונה בה עלה מישהו מבני משפחתה, נמסר המשלוח. לאחר מספר שנים קיבל הנהג דניאל קיבל נסיעה יומית בודדת באזור מגוריה של אותה נוסעת הוא החל להתעניין אם מישהו מכיר אותה, הצליח לאתר את מספר הטלפון שלה והזמין אותה לפגישה מרגשת מאוד במסוף אגד שבשכונת מגוריה. היו שם הרבה דמעות התרגשות. והייתה גם סוכריה על מקל...".
היכן ישנם עוד אנשים כאלה....
מספרת: הנוסעת מלכה גוטרמן