מאת: עידן יגודה
פיני רוזנברג - תעודת זהות
תפקיד: עובד סוציאלי במדור הטיפול בפרט
הכשרה: עבודה סוציאלית תעסוקתית, מטפל זוגי, קאוצ'ר לכלכלת המשפחה ומדריך בנשימה מעגלית.
ותק: 40 שנים באגד (מאז 1978)
מגורים: חולון
מצב משפחתי: נשוי לאביטל (עובדת סוציאלית) ואב לארבעה: סער, מיכל, יואב ואמיר. סב לתשעה נכדים.
המוטו שלי: כבן להורים ניצולי שואה אני גאה על ההמשכיות והמשפחה שאני ואשתי הקמנו במדינת ישראל ורואה בעבודה הסוציאלית שליחות למען בריאות ורווחת העובד ומשפחתו.
עוד משהו: צלם אומן ששימש גם כצלם מערכת "דרייבר".
כמעט כולם מכירים אותו באגד. פיני רוזנברג - העובד הסוציאלי המיתולגי במדור הטיפול בפרט. הוא אינו חבר אגד ולמרות שאינו חייב – תמיד היה לבוש בקפידה במדים של אגד. "אני עובד באגד 40 שנה ומאוד מזדהה עם הארגון הנפלא הזה, ולכן הרגשתי צורך גם ללבוש את מדי הארגון בגאווה גדולה. אני אמנם איני נוהג באוטובוס אבל "נוהג" בקו לחיים בתפקידי כעובד סוציאלי באגד", הוא אומר.
אז עכשיו, אחרי 40 שנה - פרש פיני לגמלאות וסוף סוף תוכלו לפגוש אותו לבוש ב"ציויל". נקודת הזמן שבה הוא פורש נראית דווקא חיונית מאוד להמשך תיפקודו באגד. ערב השינוי המבני באגד והפיכתו מקואופרטיב לחברה. תקופה שבוודאי תהיה קשה, ואפילו משברית ללא מעט מהחברים והעובדים באגד שעלולים למצוא עצמם מתוסכלים מהשינויים אגד צפויה לעבור. הוא זוכר עדיין את המשברים שפקדו חברים רבים כשבאגד התקבלה ההחלטה שאין קולטים עוד חברים חדשים. עצירת תהליך הרב-דוריות באגד שגרמה לכך שנפגעה תחשות המשפחתיות שבה סבא, אבא ונכד עבדו יחד במפעל האדיר הזה ששמו אגד גרמה לכך שנאלצתי לטפל אז ברבים - אבות ובנים שלפתע נשלל מהם מסלול של מקום תעסוקה בטוח. וכעובד סוציאלי טיפלתי וייעצתי לרבים כאלה.
אני מאד חושש שזה מה שיקרה עכשיו. אמנם אין מנוס מביצוע השינויים הללו כדי להבטיח את עתידה של אגד – אבל מבחינה אישית יהיו לשינויים האלה השלכות קשות על חברים ועובדים רבים. לשתי המחליפות שלי נירית כהן-קראוס ועמיטל כהן תהיה להערכתי הרבה עבודה, הוא אומר – ובקולו נשמעת נימה עצובה על כך שהוא כבר לא יהיה שם כדי לתרום מנסיונו כדי לסייע למי שיזדקק לעזרה... עובדים אוהבים יציבות. שינויים מכניסים אותם ללחץ ולפחדים. גם שינויים במיקומם הפיזי של סניפים, ניוד עובדים לסניפים חלופיים, ולבטח ביטול תפקידי ניהול או אפילו שינוי בדפוסי התעסוקה באותו מקום עבודה - עלולים לערער את ביטחונם של העובדים, ואין זה משנה אם מדובר במנהל או באחרון העובדים. השינויים הללו יוצרים משברים וזה מצריך טיפול צמוד בעובדים שנזקקים לכך", אומר פיני.
הפרידה לא ממש קלה לו, בלשון המעטה. "במהלך השנים אגד הפכה עבורי לבית שני, ממש למשפחה. הגעתי לארגון כשהייתי ממש צעיר ולגמרי במקרה. סיימתי שירות קבע בצה"ל כעובד סוציאלי למרות שהיו פניות אלי להמשיך בשרות הקבע. אבל החלטתי לצאת לשוק האזרחי. שלחתי קורות חיים לארגונים רבים והייתי על סף קליטה למשטרה כקצין נפגעים ארצי. אלה שאז ראיתי מודעת "דרושים" של אגד לעובדים סוציאליים. פניתי לאגד והתקבלתי. וכל השאר היסטוריה.
מי שקלט את פיני באגד היה ארז אלחנן, כיום גמלאי האגודה שהיה אז מנהל כח אדם דרום. מאז השניים חברים טובים – חברות שתמשך גם עכשיו כששניהם גמלאים...
בראי הכי אישי של החיים
"כעובד סוציאלי פגשתי מאות ואלפי עובדים בכל הגילאים והתפקידים במקרים רבים בתקופות שפל שאליה נקלעו. אני קורא לזה "בראי הכי אישי של חייהם" אם זה בתקופות של משבר בזוגיות, במשפחה, בעבודה, או כאשר העובד עצמו או בן משפחה חלה במחלה קשה. הם היו מגיעים אלי להתייעצות וסיוע ואני בתפקיד העובד הסוציאלי השתדלתי ככל יכולתי לסייע בטיפול ובתמיכה כדי שהאיש יוכל לחזור כמה שיותר מהר למעגל החיים הרגילים.
להתארגן מחדש בסביבה משפחתית חברתית ולהסתייע באגד כארגון שמבין ותומך, מאפשר גמישות בעבודה ומגלה סובלנות. טיפול מהיר ונכון במי שנקלע למשבר יכול למנוע התפתחות של תופעות יותר מורכבות כמו פוסט-טראומה. עובד סוציאלי ממוקד יודע לאבחן ולטפל מיידית במה שדורש טיפול ולמנוע בכך התדרדרות במצב", שוטח בפנינו פיני את תורת העבודה הסוציאלית על רגל אחת.
"טיפלתי במקרים רבים של עובדים וחברים באגד שעברו תאונות קשות, פיגועי איבה וטרור, מצבי חולי ואובדן ומה לא. הצלחתי ברוב המקרים לבנות גשר שהחזיר את המטופל למצב שלפני הפגיעה. המקרים האלה שבהם אתה מצליח להחזיר את האיש לשיגרת החיים שהיתה לו לפני הפגיעה - נותנים לך סיפוק שאי אפשר לתאר במילים. להיות עובד סוציאלי באגד פרושו להיות זמין לפניות ואירועי חרום, להיות קשוב למצוקות ולעשות עבודת מניעה ואבחון בזמן אמת. הדלת שלי תמיד הייתה פתוחה לכולם. הייתי מעורב בשיקום עובדים, בליווי ובמתן עצות טובות לצמיחה מחדש. זה היה תפקידי ולשמחתי התברכתי בצוות נפלא לצידי", הוא מסביר.
אני שמח לומר שבכל שנות עבודתי באגד חשתי בהבנה ובאמפטייה שבה הארגון הזה התייחס לנושא. בסניפי האגודה פועלים רכזי רווחה שתפקידם בין היתר הוא לשמור על העובד במתכונת של פעילות בקהילת העבודה. זה יוצר תחושת השתייכות ושל העובד למקום העבודה שלו ואין צורך לפרט את המשמעות של עובד שחש הזדהות עם מקום העבודה".
רגעי משבר ומצוקה בקו 405 ובאסון הבונים
פיני היה מעורב אישית במספר טראומות שעבור על אגד שאותן לא ישכח:
בשנת 1989 אוטובוס של אגד טבע בצפון. הנוסעים עלו על גג האוטובוס וציפו לחילוץ. והוא הגיע מאנשי אגד שהגיעו למקום והחלו בחילוץ עוד בטרם הגיעו למקום כוחות ההצלה. הקמנו חפ"ק בכרמיאל וישבנו כל הלילה כדי לפקח מקרוב על החילוץ והטיפול בנפגעים שנעשה ברובו על ידי אנשינו.
אירוע טראומטי נוסף שזעזע את המדינה היה האירוע בקו 405 גם הוא ארע בשנת 1989. מחבל של הג'יהד האיסלמי שנסע בקו 405 התנפל על נהג אגד משה אלול מסניף ת"א כשהיה בדרכו מת"א לירושלים סמוך למחלף נווה אילן. התפתח מאבק בין הנהג לבין המחבל ולצערנו הרב האוטובוס התדרדר לתהום ונוסעים רבים נהרגו ונפגעו וביניהם בני משפחת אגד. "זה היה אירוע טרגי שכלל טיפול בנהג הפצוע ובבני המשפחה. לצערנו נאלצנו ללוות בני משפחה גם למכון הפתולוגי לזיהוי גופות. האירוע הזה יצר תחושת הלם בכל סניפי אגד ברחבי הארץ. היתה אז התארגנות של כל אנשי אגד שגויסו בכדי לתמוך בנפגעים וגם זה בזה. דווקא מתוך המצוקה והצער התגלתה העוצמה", אומר פיני.
טרגדיה נוספת שבה היה מעורב היתה אסון צומת הבונים בשנת 1985. אוטובוס נהוג בידי רות דוידוב ז"ל ונתקע על פסי הרכבת סמוך למושב הבונים. 22 ילדי בית ספר ברנר מפת תקווה נהרגו אז. היה צורך לטפל בבני המשפחות ובנפגעים עצמם. "יחד עם פסיכולוגית האגודה דאז וחבר מזכירות הגענו יחד להנהלת בית הספר. זה היה אחד האירועים הקשים שעברתי בחיי. התאונה הזו גרמה לכעס עצום על אגד במשך שנים. למחרת התאונה, הוצאנו אוטובוס מלא ברכזי רווחה מכל הארץ ובראשם גמלאי האגודה והיו"ר לשעבר גדעון מזרחי בכדי להניח זרים בכל ההלוויות של הילדים בבית העלמין בפ"ת. הלב נקרע ומשפחת אגד כולה בכתה. ליוויתי וטיפלתי במשפחת הנהגת רות זיכרונה לברכה.
פרק ב': זו התחלה חדשה
הנושא המרכזי שמלווה אותי לקראת הפרישה הוא שאני הולך לשנות את ההשתייכות שלי - מהעולם המקצועי אל העולם האישי שבמרכזו המשפחה וחופש היצירה. עבדתי שנים ארוכות מחוץ לבית ונתתי את הנשמה ואת הלב לעובדי אגד המסורים. כעת אשנה את ניהול הזמן לטובת האישי והמשפחתי.
אני מתכוון להמשיך בתחביב שלי צילום אמנותי מה שיהיה כרוך בהרבה טיולים בארץ. אני משוכנע שאצליח להפוך את פרק ב' בחיי לאיכותי לא פחות לא פחות מפרק א' שבו ניתנה לי הזכות להיות המייסד של תחום העבודה הסוציאלית באגד. הקמנו יחד מאפס ממש מערך שירותי רווחה שניתן להתגאות בו.
אני זוכר שכבר ביומי הראשון באגד לקחו אותי לביקור בית אצל חבר אגד שחלה במחלה קשה ושקע בדיכאון. מצאתי אדם שבור וחלש ושאינו מתפקד. הוא היה על סף אשפוז. באותו רגע הבנתי שהגעתי למקום הנכון וגמלה בליבי ההחלטה לעשות הכל כדי להקים מערך סוציאלי מקצועי באגד. היום, 40 שנה אחרי- כשאני מביט לאחור - ניראה לי שהצלחתי.
אני גם משוכנע ששתי המחליפות שלי בתפקיד נירית כהן-קראוס המגיעה מהשירות הציבורי שהיא עובדת סוציאלית תעסוקתית ופסיכותרפיסטית ועמיטל כהן שגם היא בעלת ניסיון הן בתחום הפרטי כפסיכותרפיסטית עם התמקדות בשיקום CBT - ימשיכו את חיזוקה של המחלקה החשובה הזו. הן מיועדות לעבוד בחצי משרה כל אחת אבל בטוחני שהן ישכילו לתת מענה מקצועי והולם לכלל משפחת אגד בעת הצורך. שתיהן צעירות אמנם אבל הן מביאות עמן הרבה ניסיון.
ככה זה - דור הולך ודור בא. ואני מאחל לשתיהן הצלחה ואעמוד לרשותן בכל מה שיבקשו.
אני מבקש להודות לכל חברי באגד ולהנהלת המדור לטיפול בפרט על שנים טובות וארוכות יחד במקצועיות לצד חברות אמת. תודה מיוחדת למנהל המחלקה, איציק כהן שהיה שם תמיד בשבילי אם בסיוע ואם באוזן קשבת לטובת האינטרסים של רווחת משפחת אגד כולה, האמין בי ואפשר לי חופש פעולה לצד חברות אמת.
ותודה נוספת ואישית לרופא האגודה ד"ר בראומן אלכסנדר שהיה שותף לדרך הארוכה תוך שיתוף פעולה מקצועי אל מול העובדים ומשפחותיהם ויחד הצלחנו לפצח גם את המקרים המורכבים והמאתגרים ביותר בעת חולי ומשבר.
מזווית אישית
על כך שפיני רוזנברג הפך למוסד מקצועי בתחום העבודה הסוציאלית במהלך 40 שנות עבודתו באגד אין עוררין. שמו הולך לפניו ורבים רבים יעידו על מקצועיותו ואופיו המיוחד. אך יש עוד משהו שחשוב לדעת.. הסדר והתיעוד של פיני הם מדהימים. והכל אצלו נשמר ומתועד בסדר מופתי לאורך השנים אם במחשב ואם בקלסרים בארוניות שבחדרו.
וממש כך, בסיום הריאיון עמו ולפני צאתי מחדרו, פיני קורא לי ומגיש לי אוסף של מסמכים ופלטי מחשב ישנים וגם בכתב ידו. אני שואל בסקרנות על מה מדובר והוא עונה לי שזו מתנת הפרידה שלו ממני... מתנת מה? אני משתהה כלא מבין.. תפתח הוא אומר לי. וכך נגלים לנגד עיני אוסף של מסמכים שבהם מתועדות השיחות הטלפוניות והאישיות שקיים איתי בשנת 2002 לאחר שנפלתי למשכבי בעקבות תאונת דרכים קשה שעברתי ונפצעתי בה קשה. אגב: אוטובוס של אגד נכנס אז ברכבי הפרטי מאחור... הכל ממוסמך עם סטטוסים רפואיים מביה"ח אסף הרופא, ואיך אני מרגיש ומתי הוא הגיע לבקר.
מסתבר כי פיני תיעד כל שיחת טלפון בה דרש לשלומי וכל מסמך רפואי שהצגתי אצל רופא האגודה, כולל היותי "שופט במשפטי החברים באגודה וסטודנט לתואר ראשון וממליץ לעידן להתייעץ עם עו"ד מיקה קרניאלי מהמחלקה המשפטית" ופתאום אני נזכר בשיחות הללו כאילו והיו רק אתמול.. זה פיני וזו גדולתו. מברוק ענק בפרק ב'!
דבר הקולגות
- איציק כהן – מנהל המדור לטיפול בפרט: פיני הוא מוסד באגד.
עדיין איני מאמין כי פיני רוזנברג חברי ושותפי פורש לגמלה. אני מנסה להכיל את האירוע. פיני הוא מוסד באגד וחותמו המקצועי והאישי יישאר לעד באגד כארגון. כעובד סוציאלי מסור הוא בנה את מערך העבודה הסוציאלית באגד משך שנים ופעל לעילא ולעילא בכל הפרמטרים.
פיני טיפל לצידי באירועים קשים של אובדן, חולי ושכול ותמיד ניגש לטיפול בדרכו המיוחדת והאישית במטרה לגרום לחבר ולעובד להכיל את המצב ולצמוח ממנו תוך חזרה לשגרת החיים. אנו חייבים לפיני המון ואני מאחל לו ולמשפחתו הנפלאה שימשיכו ליהנות ולצמוח גם בדרכו החדשה לאחר פרישתו לגמלאות. זכור פיני שאגד ממשיכה להיות הבית שלך. מעריך את פועלך ואישיותך למען משפחת אגד ומאחל בהצלחה!
- ד"ר בראומן אלכסנדר – רופא האגודה: קשר ריגשי עם העובדים.
לאחר 30 שנות היכרות ופעילות באותה מסגרת אני נרגש מיציאתו של פיני חברי לגמלאות ומאחל לו ולמשפחתו המון בריאות והצלחה. נוצר בינינו חיבור כבר מתחילת הדרך בזכות מקצועיותו של פיני ואולי בזכות אישיותו האצילית, היוזמת והנפש הגדולה שניחן בה. הוא אף פעם לא חיכה שהדברים יתגלגלו אליו אלא תמיד יהיה ויזם ופועל מול העובדים ומשפחותיהם.
פיני כיהן שנים רבות כיו"ר תא איגוד העובדים הסוציאליים התעסוקתיים הבכירים בישראל וקידם באופן ניכר את התחום. עבדנו בצוותא במקצועיות וללא חילוקי דעות והשלמנו אחד את השני תמיד לטובת העובד.
פיני גילה מסירות רבה לעבודת והיה מצוי בקשר אישי ורגיש עם העובדים. למרות שהשקיע את כל כולו בעבודה - היה איש משפחה למופת. בתקופה האחרונה עברתי מצב רפואי מורכב עם אשתי כולל אשפוז של כחצי שנה ופיני ליווה אותי אישית והתגלה שוב בגדולתו. כלל עובדי אגד תמיד יצאו שבעי רצון מאופן טיפולו בפרט ובמשפחה ואני כמובן מאחל הצלחה גדולה לשתי מחליפותיו נירית ועמיטל שנכנסות לנעלים מאוד גדולות.
פנחס שלנו - בהצלחה עת יציאתך לגמלה וכולנו כבר מתגעגעים.