תעודת זהות:
- השם: ראובן רוטשילד.
- יו"ר מנהל משפט חברים ארצי.
- גיל: 59.
- שנת הצטרפות לאגד: 1985 (דור שני באגד).
- מצב משפחתי: נשוי לרחל, אב ל-2: חגי בן 34 ועמית בת 30, סב ל-5 נכדים: שלושה מחגי ו-2 מעמית.
- מקום מגורים: עפולה.
- תפקיד נוכחי: יו"ר מנהל משפט חברים ארצי.
- תפקידים קודמים באגד: נהג, גזבר, סדרן.
לאגד הוא הצטרף בגיל 28, לאחר עשר שנות שרות בצה"ל, אבל הרבה קודם, כבר בגיל 13 הוא החל את קריירת הכדורסלן שלו, שבה הגיע להשגים מרשימים ונמנה על כל סגלי נבחרת ישראל בכדורסל. הכל התחיל בהפועל עפולה (לימים הפועל עפולה - העמק) שהיתה אז בליגה הבכירה. כשחקן בנבחרת הקדטים השתתף בשנת 1973 באליפות אירופה שנערכה באיטליה, אחר כך, עם נבחרת הנוער, השתתף בשנת 1976 באליפות אירופה בספרד ועם הנבחרת הבוגרת השתתף בשנת 1977 באליפות אירופה בבלגיה. פציעה קשה "ניטרלה" אותו למשך שנה אבל הוא שב לשחק ואף צורף לסגל נבחרת העתודה.
"בשלהי הקריירה עברתי קורס מאמנים בכיר ולאחריו, אימנתי כשבע שנים עד לפרישתי הסופית ממגרשי הספורט כמקצוען", מספר ראובן. לצה"ל התגייס בשנת 1975 וכשחקן נבחרת ישראל, זכה למעמד של "ספורטאי מצטיין" בצבא. "לבקשתי ומאחר שלמדתי בבי"ס "אורט" בעפולה במגמת אלקטרוניקה, הוצבתי לשרת בתפקיד מקצועי, בבסיס חיל האוויר ברמת דוד, הקרוב לביתי. במהלך השירות הצבאי, נחתמה עסקת הרכישה של מטוסי ה- F-16 ונעניתי להצעה לצאת וללמוד את מערכות בקרת הירי של המטוס, במשך שנה וחודש בארה"ב. בשנת 85 בחרתי להשתחרר מהצבא, למרות הלחץ המאסיבי להמשיך לחתום קבע ולהישאר בצבא עד הפנסיה", מספר ראובן. וכך בעצם אגד הרויחה אותו...
מבקרת הירי של F16- לאוטובוסים של אגד
כבן לחבר אגד שלמה רוטשילד ז"ל שכיהן, בין היתר, כשופט, מנהל סניף עפולה, כחבר הנהלה ומנהל מח' שמירה ושירותים ארצי - ההצטרפות לאגד אחרי הפרישה משרות הקבע היתה די טבעית. וכך בגיל 28 הוא מצטרף כחבר לאגד. "בכך מימשתי סוג של חלום ילדות" הוא מעיד על ההצטרפות.
את תקופת המועמדות הוא עושה בסניף נצרת השכן. "מאחר ובמקביל לעבודתי באגד, המשכתי לשחק כדורסל, הוצע לי, בשנת 1988, חוזה אימון ומשחק בקבוצת "חבל - איילות" שבדרום. קיבלתי את ההצעה ועברתי עם משפחתי להתגורר בקיבוץ יוטבתה במשך ארבע שנים עבדתי בסניף אילת", מספר הכדורסלן-נהג שלנו.
בשנת 2004 הוא נבחר לכהן כשופט באגודה ובשנת 2013 נבחר כיו"ר מנהל משפט החברים הארצי. "בשנים אלה, נחשפתי לתחום מרתק, מעניין ומאתגר, שכל כולו עוסק במשמעת והקניית ערכי עבודה והתנהלות נכונים וראויים, החל מהסברה, הרתעה ובעת הצורך - גם ענישה. משפט החברים באגד, הוא טריבונל שיפוטי פנימי, שנועד להגן בראש ובראשונה על תקנון ותקנות האגודה. שופטי האגודה, המשמשים כנהגים, נקראים ונדרשים לפסוק ולהחליט בסוגיות שונות ומה שמנחה אותם בקבלת ההחלטות הם כללי הצדק הטבעי", מסביר יו"ר מנהל משפט החברים.
במסגרת פעילותו כאמון על המשמעת בעבודה, הוא מקים יחד עם תובע האגודה בצפון נויבירט איל, ומורשה האגודה בצפון, וסרמן חן את "גוף המשמעת", שמטרתו העיקרית להוריד את כמות תלונות הציבור כנגד נהגים בכלל ואת תלונות המשמעת בפרט. "אנו מקיימים, יחד עם צוותי הניהול הסניפיים, שיחות תדרוך והכוונה יזומות, במסגרתן מבהירים לנהגים מרובי תלונות, כיצד עליהם לפעול ולנהוג כלפי ציבור לקוחותינו, שכן הם מהווים את חוד החנית למימוש הסיסמה: "טוב שההגה בידיים של אגד". בנוסף, אנו מבהירים לאותם נהגים, כי אם ימשיכו בדרכם הקלוקלת, הם יובאו בפני פורום משמעת בראשות מנהל האזור ועלולים להסתכן בהוצאה מהאגודה. ראוי לציין כי במסגרת זו, קצרנו הצלחות והישגים לא מעטים", אומר ראובן בלי להסתיר את גאוותו.
"כחזון, אני רואה ומצפה מקברניטי האגודה כי, ידעו להתאים את מערכת מנהל משפט החברים לצרכי האגודה בעתיד, שכן לדעתי ולדעתם של רבים, המוסד הזה הינו הפתרון הטוב ביותר לחינוך אנשי האגודה למשמעת בעבודה. הוא מאפשר לאחרון הנהגים להישפט לפי כללי הצדק הטבעי ובהם, זכות השימוע, זכות הטיעון והזכות להישפט ללא משוא פנים.
אסיים עם דברי כב' נשיא ביהמ"ש העליון דב לוין, שאמר: "...מאז ומתמיד הופקדו בידי איגודים מקצועיים, הסמכות לקבוע ולפקח על כללי ההתנהגות של חבריהם שכן, ההיגיון הפשוט אומר, שאין כמותם להבין את הבעיות ולקבוע מי וכיצד יכריע בהן." והוא מוסיף: "מכאן שפסיקות היוצאות ממדרשו של בי"ד זה של האגודה, בסוגיות קלות ואף חמורות, הקשורות בגורלות של אנשים, בהתאם לחומרת העבירות שעברו, עמדו בכל מבחן, גם של בית המשפט העליון של המדינה. זה משמש לנו מקור לגאוותנו, כי עבודה נאמנה ונכונה אנו עושים- מסיים ראובן את האני מאמין שלו.
לראות את אגד כחברה משגשגת ומובילה ללא צורך בניהול מאבקי הישרדות
- באיזו שעה אתה מגיע בבוקר לעבודה ומתי חוזר הביתה?
אני יוצא מהבית בשעה 4:30 בבוקר, לביצוע ראש בוקר בסניף חוף הכרמל. בסביבות 8:30 נכנס למשרד. יום העבודה שלי במשרד מסתיים בשעה 16:30 לערך. הביתה אני מגיע בסביבות השעה 18:00. - כמה שעות אתה מבלה מידי יום עם בני המשפחה?
מאחר ושני ילדי נשואים, נותרנו, רעייתי רחל ואני לבד בבית, כך שבנינו לעצמנו תרבות פנאי שתתאים לשנינו יחדיו. - האם יש לך תחביבים? אם כן מה הם וכמה זמן אתה מקדיש להם?
שני תחביבים עיקריים, האחד שייך לנחלת העבר וזה הכדורסל. שיחקתי במשך 22 שנה בליגה הבכירה וכן בכל נבחרות ישראל – נערים, נוער, עתודה והנבחרת הבוגרת. עד לפני כשנה, שיחקתי עם קבוצת ותיקים מאזור עמק יזרעאל. התחביב השני הוא לטייל על אופנוע. לפני זמן לא רב ייבאתי מארה"ב אופנוע אספנות, מסוג "הונדה גולדווינג" ואיתו אנחנו, רעייתי ואני, מטיילים ומבלים בזמננו הפנוי, במיוחד בסופי שבוע. - האם אתה "לוקח הביתה את העבודה" (מקדיש זמן לעבודה גם אחרי שעזבת את המשרד והגעת הביתה)?
כמעט ולא. אני משתדל לסיים את העבודה במשרד ולהקדיש את הזמן בבית לאשה ולמשפחה. - האם אתה מרגיש ש"פיספסת" משהו בגידול הילדים בגלל שעות העבודה המרובות?
ככלל, לא הייתי שותף פעיל בגידול הילדים, שכן כמעט בכל ימות השבוע, בשעות הערב, השתתפתי באימוני כדורסל בקבוצה בה שיחקתי ולאחר שהתחלתי לעבוד באגד, הזמן שהייתי אמור להקדיש לילדים היה מחולק בעיקרו בין עבודה לאימונים. רק לאחר פרישתי ממשחק פעיל ולאחר מספר שנים בהם עסקתי באימון קבוצות, החלטתי להקדיש יותר לילדי ולמשפחתי. בין היתר ליוויתי את בני - חגי, ששיחק אף הוא כדורסל, בעפולה. - האם אתה יוצא לבילויים? אם כן איזה סוג וכמה פעמים בשבוע?
כן. כיום, את מרבית פעילויות הפנאי רעייתי ואני מבצעים יחדיו, אם זה ביציאות לטיולים, להצגות, ברכיבת שטח על אופניים ולאחרונה - ברכיבה וטיולים על האופנוע המדהים, אותו הבאתי, כאמור, לאחרונה מארה"ב. בנוסף אנו יוצאים די הרבה לבילויים. מזה מספר שנים, יש לנו מנוי בהבימה ובקאמרי ואנחנו נוסעים, אחת לכמה שבועות, להצגות. בנוסף, אנו נוהגים לצאת, בעיקר בסופי שבוע, לבד או עם חברים. - האם אתה מסייע בעבודות הבית?
כיום, לאחר שפרשתי מכדורסל מקצועני, אני "מחזיר חוב" לרעייתי ושותף כמעט מלא במרבית עבודות הבית, כולל כביסה, גיהוץ וקניות. ממשחק פעיל פרשתי בשנת 1992 אבל עסקתי מספר שנים באימון קבוצות כדורסל. בזמן שהתפנה למדתי מנהל עסקים . עכשיו אני מחזיר לרעייתי את מה שהחסרתי באותן שנים, כשכל הנטל של גידול הילדים ומשק הבית נפל בעיקר עליה. - האם אתה זוכר את ימי ההולדת של בת הזוג? איך אתה מפנק אותה ביום זה?
אני בהחלט זוכר את ימי ההולדת של רעייתי וילדי (חסר לי שלא...) בימי ההולדת של רעייתי ושלי אנו נוהגים לצאת ולחגוג. - מתי באחרונה יצאת לחופשה, איך ועם מי בילית אותה?
רעייתי ואני מרבים לצאת יחד לחופשות, בארץ או בחו"ל. לחלק מהחופשות הללו אנחנו יוצאים לבד ולחלק עם חברים. מאחר שבני חגי מתגורר בארה"ב (צפון קרוליינה) עם רעייתו רעות ושלושה נכדי, רוב הנסיעות שלנו הן אליהם כאשר מדי פעם אנו משלבים טיול ברחבי ארה"ב. - האם אתה יוצא לאכול במסעדות? עם מי, ואיזה סוג מזון/מסעדות אהוב עליך?
אשתי ואני יוצאים די הרבה לאכול במסעדות. לפעמים גם עם חברים. אינני בררן באוכל. העיקר שיהיה טעים. - האם אתה אוהד של קבוצת ספורט?
למרות ששיחקתי בקבוצות אחרות- אני אוהד את מכבי תל אביב בכדורסל ובעבר אף נסעתי לראות משחקים, בעיקר במפעל האירופאי. כיום פחות. - מניסיונך האישי- איזו עצה תשיא לבעלי תפקידים בכירים לגבי חלוקת הזמן בין המשפחה והבית לבין העבודה?
אין כמו הבית. זה הקן שאליו תמיד חוזרים, גם בסוף כל יום עבודה וגם בעתיד שפורשים לגמלאות. לכן חשוב מאוד "לשמור על הבית", תרתי משמע... גם אם אתם וורקוליסטים מושבעים, לעולם אל תזניחו את הבית. זה מקור האנרגיה שלנו. בשנת 1979, נישאתי לרעייתי ויד ימיני - רחל, אותה הכרתי כספורטאית ושחקנית כדורסל בעפולה. רחל למדה חינוך גופני ומשנת 84 עוסקת בתחום זה. כיום, רחל מורה ומחנכת בחטיבת הביניים "היובל" שברמת ישי ומזה מספר שנים מכהנת כסגנית מנהלת בית הספר. יחד נסענו לשליחות בארה"ב ולאחר שובנו, עיצבנו את חיינו, ככל זוג צעיר, הקמנו משפחה וברבות השנים, בנינו את ביתנו בפרויקט "בנה ביתך" בשכונת גבעת המורה שבעפולה, בית ה"משקיף" על עמק יזרעאל המדהים. אבל זה אינו רק "בית" למגורים. זה המקום החם והאוהב שמעניק לי את הכח לעשות דברים. בבית הזה גידלנו את שני ילדינו, הבכור – חגי, כיום בן 34, נשוי לרעות ולהם שלושה בנים. חגי מתגורר עם משפחתו בשארלוט שבמדינת צפון קרולינה בארה"ב. השנייה – עמית, בת 30, נשואה לאבי ולהם שני בנים. עמית מתגוררת עם משפחתה בנתניה.
- איך היית רוצה לראות את אגד בעוד 5 שנים?
את אגד הייתי רוצה לראות כחברה משגשגת ומובילה בתחומה, ללא צורך בניהול מאבקי הישרדות מול משרדי הממשלה השונים.