ההחלטה להפסיק קליטת חברים חדשים באגד, הביאה לירידה טבעית בביקוש של אנשי אגד לקייטנות ופתיחתן לציבור הרחב - פגעה בהיבט החברתי של הקייטנות שרוב המשתתפים בהן- לא היו ילדי אגד. שמעון אור מנהל משאבי אנוש שהחליט על הפסקת המפעל נזכר: "עלות הפעלת הקייטנות היתה גבוהה וריתקה חברים ושעות עבודה ללא כל הצדקה מה עוד שרוב המשתתפים לא היו ילדינו..".
הקיץ אמנם כבר מאחורינו, ותלמידי בתי הספר והגנים חוזרים לספסלי הלימודים ולגני הילדים. עכשיו זה הזמן של הסבתות והסבים לצאת לנופש, אחרי חודשיים מתישים של בייביסיטר על הנכדים, כדי לאפשר להורים להמשיך ולתפקד במקום העבודה שלהם בחופשת הקיץ.
רבים ממקרב בני הדור הוותיק יותר באגד – רובם כיום סבתות וסבים נאנחו בקיץ הזה, כמו בקייצים של השנים האחרונות, ונזכרו בערגה בימים אחרים שהיו באגד. הימים של מפעל הקייטנות של אגד שבו הם נטלו חלק כילדים, ואשר פתר את הבעייה הקשה של "מה עושים עם הילדים בחופשת הקיץ". הסבתות והסבים של היום, חלקם היו חניכים בקייטנות או שהיו הורים צעירים לילדים - היו פטורים מהדאגה הזו לילדים ולא נזקקו לגיוס הסבים והסבתות כדי שישמרו על ילדיהם. מפעל הקייטנות עשה זאת עבורם בהצלחה רבה.
אז ביקשנו מצביקה וינשטוק מנהל הארכיון שלנו, לנבור מעט בתיקים ובמסמכים ולהחזיר לנו קורטוב של טעם טוב מאותם ימים לא כל כך רחוקים ולספר לנו איך הכל התחיל...
מנתניה נפתחה הטובה...
מפעל הקייטנות באגד, החל בקיץ 1959 כיוזמה של חבר וועדת תרבות בסניף נתניה צבי ינובר. לקייטנה הראשונה שיזם צבי נרשמו כ-80 מילדי חברי הסניף. הם חולקו לשלוש קבוצות גיל והתמקמו בחוף הים של העיר. את התשתית למתקני הקייטנה יצרו במוסך הסניפי שם בנו לילדי הקייטנה שתי סככות להצללה מפני השמש ולמנוחה. ממתקן זה היו יוצאים הילדים לפעילות בים, לטיולים ברחבי האזור שכללו ביקור בבית הדפוס של אגד, במפעל הארגז, בגן החיות, בנמל חיפה, בשדה התעופה לוד ואפילו לשייט בנחל אלכסנדר - זכו הילדים.
צוות הקייטנה כלל הורי ילדים שהתנדבו לעזור למדריכים ובת חבר שהדריכה בחוג למלאכת יד. את עלות הקייטנה, שנמשכה שלושה שבועות, כיסו החברים והעובדים ששלחו את ילדיהם לקייטנה, באמצעות ויתור על יום חופשה שתמורתו נועדה למימון המפעל.
סיפור הצלחה
ההצלחה של הקייטנה הזו עלתה על כל הציפיות. סניפים נוספים של אגד, שהיו סמוכים לסניף הנתנייתי החליטו לפתוח גם הם קייטנה נוספת עבור ילדיהם. היוזמה הזו זכתה לגיבוי ותמיכה של צבי רוזנבלום הממונה על התרבות באגד ושל מנהל סניף חדרה דוד הלביץ. וכך, עוד באותה שנה נפתחה במהלך חודש אוגוסט קייטנה נוספת שקלטה את ילדי הסניפים חדרה, פרדס חנה, בנימינה וזיכרון יעקב. לרשותם הועמדו שתי הסככות שנבנו בנתניה והועברו לחדרה לשימוש הקייטנה החדשה. הקייטנה הזו הופעלה למשך שבועיים בלבד בין השעות 8-12 זאת בגלל ההתארגנות המאוחרת. את הקייטנה ניהל מרדכי כספי וסייעו בידו מספר חברים ואמהות.
מארגני הקייטנה השתדלו לשוות לה אופי צופי ואת בעיית הבדלי הגילים פתרו בעזרת חלוקה לקבוצות. מהילדים נאסף כסף לרכישת כובעים בצבע אחיד ולכיסוי הוצאות נוספות כגון כניסה לגן חיות ושיט בסירה, מסיבה וכיבוד.
לקייטנה ניתן השם "קייטנת אגד השומרון" וההליכה מן האוטובוס אל מתקני הקייטנה וחזרה התבצעו כשהדגל הלאומי ודגל הקייטנה נישאים בראש מלווים בשירה של המנון הקייטנה.
מפעל קייטנות ארצי
זו היתה ההתחלה של מפעל הקייטנות. הכל התחיל מיוזמה והתארגנות של יחידים בקיץ 1959. המפעל הזה התפתח בשנים שלאחר מכן למפעל ארצי אדיר של קייטנות לילדי החברים והעובדים שהקיף את כל אזורי הפעילות של אגד מדן ועד אילת.
מפעל הקייטנות המשיך לפעול במשך קרוב לחמישה וחצי עשורים, הקיף אלפי ילדים, והגיע לשיאו בשנות ה-70 וה-80. בתקופה ההיא אגד היה הצרכן הגדול ביותר במדינה לכובעי טמבל וחולצות טי-שירט מודפסות עם הלוגו של קייטנת אגד. הקייטנות נחלקו לאזורים ומהם התפתחו פנימיות בנעורים ומפעלי קיץ לנוער שנמשכו שנים רבות.
ההכנסות לא כיסו את העלויות
מפעל הקייטנות נמשך עד לשנת 2013. אז הוחלט במזכירות אגד להפסיקו משיקולים כלכליים. מספר שמעון אור, מי שהיה אז מנהל משאבי האנוש של אגד ופעילות הקייטנות היתה במסגרת האגף שבראשו עמד. "מפעל הקייטנות הוקם כמסגרת חברתית של אגד כדי לתת מענה לילדי החברים והעובדים באגד. אבל אחרי שהוחלט שאין מקבלים עוד חברים חדשים לאגד- הלך ופחת באופן טבעי מספר החברים הצעירים שהיו להם ילדים בגילאי הקייטנות. הוחלט אז לפתוח את הקייטנות הללו גם בפני הציבור הרחב.
אבל בדיקה שערכנו לאחר שנתיים שלוש העלתה שהמפעל הזה לא החזיק את עצמו ועלה לאגד ממון רב. זו היתה תקופה שבה נדרשנו כבר להידוק חגורה וניסינו לאתר פעילויות לא רווחיות שאינן קשורות ישירות להפעלת תחבורה ציבורית. מפעל הקייטנות היה אחד מאלה. בבדיקות התברר שהעלויות שהיו כרוכות בהקצאת והכשרת חברי אגד לתפקידי מנהלים, מרכזים ואנשי ארגון לקייטנות (נערכו קורסי הכשרה בכפר המכבייה) היו גבוהות ולא הצדיקו את עצמן, במיוחד לאחר שבבדיקה שערכנו התברר לנו שרוב מכריע של משתתפי הקייטנות לא היו ילדי אגד. גם הכנת התשתיות לקייטנות הללו גזלו שעות עבודה מהמוסכים של אגד - ואז החלטנו סופית להפסיק את המפעל הזה", מספר שמעון אור.
מאת צביקה וינשטוק